טיעון אחד בלבד
בהרצאת TED שפורסמה ב-17 למאי, נדמה שסרגיי ברין, ממייסדי גוגל, מתנועע בחוסר נוחות, מבולבל, מגומגם ומהוסס. נדמה שבין מלמולי הטיעונים, שאמורים היו להתגבש לכדי "הרצאה" (או במונחי טד, ל-TALK), ברין נאחז בטיעון אחד בלבד. ובכן. זה בדיוק מה שהוא עשה. לברין היה טיעון אחד בלבד בזכות משקפי-גוגל.
כדי להמחיש את הטיעון בזכות הגאדג'ט, ברין לא הישיר מבט אל הקהל עם תום הקרנת סרט התדמית של המוצר, אלא התעסק עם המכשיר הסלולרי שלו. במרחק פסיעה ממנו, כמו כדי להגחיך עוד יותר את מוטיב סרבול העברת האינפורמציה, עמד נטוע במקומו צלם שצילם את ההרצאה מזווית לא שגרתית זו, מהבמה ממש.
ברין טען, בדרכו הספק אותנטית-חיננית ספק מביכה, שההתעסקות עם המכשירים הסלולריים שלנו מבליטה את ההתנתקות החברתית שלנו ואת השקיעה בעיסוק הפיזי עצמו. המשקפיים של גוגל, הוקוס פוקוס, מרימים את מבטנו מעלה-מעלה, מן המכשיר המגביל את תנועות ידינו, מתנוחת גופנו ומזווית הראש והמבט השקוע בכיוון האדמה, אל עבר העולם עצמו, העולם בגובה העיניים, העולם בגובה החוויה הטבעית, האותנטית. מעשה כשף של ממש.
המגבלות שיוצרים המכשירים הסלולריים שמקרקעים את מבטנו מטה-מטה והרחק מן החברה והחוויה, הן אלו שנטעו בברין ובצוותו את ההשראה, לדבריו, ליצור את המשקפיים.
הקביים העיקריים של ברין בהרצאתו הם סרטון התדמית שעמו ההרצאה מתחילה. בסרטון אפשר להתמוגג מצילומים שצולמו באמצעות המשקפיים בסיטואציות לא שגרתיות: ריקוד על הקרח, צניחה חופשית, פעלולי אקרובטיקה, הטסת מסוק, נסיעה ברכבת הרים, ואפילו השתעשעות פרועה בפארק עם הכלב ועם הילדים. ראו כמה דברים אפשר לחוות ולתעד עם משקפי-גוגל, להקליט ולשמר - ובאמצעות פקודה קולית. הוקוס פוקוס.
לא עשה לכם חשק?
כנראה שלא. הקהל של ההרצאה נראה רדום, התגובות לסרטון ביוטיוב קטלניות, והרשת עמוסה בביקורת על כשלים טכניים של המשקפיים ועל בעיות פרטיות הקשורות בעצם השימוש וב(אי) מגבלותיו בצילום הסובבים ללא ידיעתם, הקלטת מידע, וכיוצא באלה.
נראה שבינתיים הגאדג'ט הלוהט לא מתרומם (לפחות במובני הבאזז התקשורתי-צרכני סביבו), ואני תוהה בכנות למה סרגיי ברין החליט שהטיעון המנצח בהרצאת TED הוא לברבר שתי דקות על הפניית המבט מלמטה למעלה, ולהשאיר את חמש הדקות הנוספות למלמולים, תנועות אי נוחות, והשענות מוחלטת על סרטון התדמית, שכול-כולו חוויה פיזית, שבעצם מתעדת חוויה פיזית, כשהיא מצולמת.
האם ברין ניסה לשכנע אותי שמהות החוויה האנושית היא בהיותה מתועדת? התומכים והמצדדים במשקפיים טוענים בלהט ש"זהו העתיד" וכי המתנגדים שקולים לאלה שהתנגדו להמצאת המחשב, או לכל חידוש טכנולוגי מקביל שנראה משונה בהתחלה.
אני רק שואלת את עצמי האם ה"עתיד" הוא הסתכלות על המציאות במקום חוויית המציאות. והאם לשם ברין מנסה לגרום לי לכוון את המבט.
תיאור הסרטון ביוטיוב:
It's not a demo, more of a philosophical argument: Why did Sergey Brin and his team at Google want to build an eye-mounted camera/computer, codenamed Glass? Onstage at TED2013, Brin calls for a new way of seeing our relationship with our mobile computers -- not hunched over a screen but meeting the world .heads-up
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה