‏הצגת רשומות עם תוויות אחריות חברתית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אחריות חברתית. הצג את כל הרשומות

7.9.13

"בכל רגע שאני לא נמצאת בזנות, אני משוחררת, אני חופשייה"


ראיון בתכניתם של אורלי וגיא (3.9) עם תמר מאנס ולילך צור בן משה, מעמותת הופכות את היוצרות, עמותה המעצימה מקצועית נשים שיצאו מהזנות




"בוחרים בתוך זה? את שוקעת בתוך זה. אני המתתי את עצמי מבחינה רגשית. מבחינתי גברים היו אובייקטים, כמו שאני אובייקט. אני הגעתי לטיפול רק אחרי שנפל לי האסימון שאני מכורה."


"-את לא פוחדת ללכת ברחוב? את לא מתביישת?
-אני צריכה להתבייש? החברה צריכה להתבייש, שהובילה אותי מגיל שמונה עד גיל חמישים למקומות אפלים."

"בכל רגע שאת נמצאת בתעשייה הזאת, זה רגע של התעללות נפשית, פיזית, מנטלית, רוחנית, וכל רגע שאני לא נמצאת במקום הזה, אני משוחררת, אני חופשייה."




https://www.facebook.com/photo.php?fbid=432309013555335&set=a.205454996240739.44019.153817428071163&type=1&theater








30.5.13

האם נשים ממעטות לכתוב בוויקיפדיה?



אקדמיית ויקיפדיה ישראל החמישית תתקיים בשבוע הבא תחת הכותרת: "מדוע נשים ממעטות לכתוב בוויקיפדיה?"


בישאקה דאטה, חברת הוועד המנהל של קרן ויקימדיה העולמית: "אם את אישה, בואי ותצטרפי אלינו. אנחנו קהילה נפלאה, ואנחנו צריכים אותך. הרבה נשים מהססות להאמין שאכן יש להן ידע שהן יכולות לתרום לעולם. שכחו מזה - לכל אחת מאתנו יש ידע שהיא יכולה לחלוק. אני מזמינה את כולכן להצטרף אלינו להרפתקה המופלאה של ויקיפדיה"


טלי קורל

נכון לכתיבת שורות אלו, בוויקיפדיה העברית יש כ-146,790 ערכים. האם רובם נכתבו על-ידי גברים?

"עיינו ערך נשים – מדוע נשים ממעטות לכתוב בוויקיפדיה" שואלת כותרת הכנס החמישי של אקדמיית ויקיפדיה הישראלית, ומבטיחה בכך שסוגיית ייצוג הנשים לא נעדרת מן השיח הוויקיפדי. הכנס יתקיים השנה ב-2 ביוני במרכז הבינתחומי בהרצליה, ותתכבד לפתוח אותו יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ ד"ר עליזה לביא (יש עתיד). ח"כ לביא הודיעה בימים אלה על פתיחתה המחודשת של ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות, בראשותו של ח"כ דוד צור (התנועה).

עוד תתכבד להרצות בו הפעילה החברתית בישאקה דאטה (Bishakha Datta) מהודו, חברת הוועד המנהל של קרן ויקימדיה העולמית. דאטה, המתגוררת במומבאיי,  היא פעילה חברתית פמיניסטית, עיתונאית ויוצרת סרטים דוקומנטריים. היא ייסדה את הארגון Point Of View הממוקם בהודו, שמטרתו לקדם נשים באמנויות, בתרבות ובתקשורת. ב-1998 ערכה את הספר "ומי יעשה את הצ'אפטי?" (And Who Will Make The Chapatis?) שסיפר את סיפוריהן של נשים כפריות והשתתפותן בפוליטיקה ההודית. ב-2003 יצרה את הסרט In The Flesh, שהתבונן מקרוב על חייהם של שלושה בני אדם בזנות בהודו.


בהרצאה שנתנה ב-2011 סיפרה דאטה שכשאלו אותה אם היא פמיניסטית היא השיבה "אני פמיניסטית כי פמיניזם זה הרעיון הרדיקלי לפיו כל הנשים הן אנושיות". השנה היא סיפרה: "יש לי שם משתמש בוויקיפדיה, ואני עורכת לעתים קרובות בשפה האנגלית את הערכים בתחומים שמעניינים אותי, בדרך כלל סוגיות שקשורות בנשים, וגם אמנויות, תרבות, ספרות וקולנוע. אני מקווה שיום אחד אני אצליח לערוך את כל הערכים שאני חולמת לערוך אותם. יש לי מסר לציבור, ובעיקר לנשים – אם את אישה, בואי ותצטרפי אלינו. אנחנו קהילה נפלאה, אנחנו צריכים אותך. אני חושבת שהרבה נשים מהססות להאמין שאכן יש להן ידע שהן יכולות לתרום לעולם. שכחו מזה - לכל אחת מאתנו יש ידע שהיא יכולה לחלוק. אני מזמינה את כולכן להצטרף אלינו להרפתקה המופלאה של ויקיפדיה."

בהשתתפותה בכנס הישראלי תדון דאטה בהיעדר הנשים בוויקיפדיה (לפי נתוני קרן ויקימדיה, רק 15% מהכותבים בוויקיפדיה הן נשים) ובתכנית האסטרטגית של התנועה לעלות את מספר הכותבות בוויקיפדיה ל-25% עד 2015.  הכנס ינסה להתמודד עם הסיבות, ההשפעות ועם התוצאות של שיעור הכותבות הנמוך בוויקיפדיה.

בתום הרצאת הפתיחה יתקיים פאנל שידון בהיעדרותן של כותבות ועורכות נשים, ובהצעות להעלאת מספר הכותבות, בהנחייתה של ד"ר עמית לביא דינור מהמרכז הבינתחומי הרצליה, ובהשתתפות: קרין נהון, חוקרת ומרצה בתחום פוליטיקה של המידע; שאולה הייטנר, חברת ועד איגוד האינטרנט הישראלי; יעל מרון, חברת ועד עמותת ויקימדיה ישראל ועורכת בוויקיפדיה; דאגלס איטו, עורכת בוויקיפדיה; ורונית הבר, עורכת ראשית של מגזין סלונה.

בתום הכנס תועבר למעוניינים סדנת עריכה בוויקיפדיה שתועבר על ידי הצוות העורכים המתנדב בוויקיפדיה העברית במטרה להגדיל את מספר העורכים בעברית.


כנס "אקדמיית ויקיפדיה" יתקיים זו השנה החמישית, ביום ראשון, 2 ביוני 2013, החל משעה 09:30, במרכז הבינתחומי הרצליה, בניין אריסון – לאודר למנהל עסקים, אודיטוריום עטרה קאופמן (206 A).

הכנס מופק על ידי עמותת ויקימדיה ישראל בשיתוף בית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה ומתקיים בחסות איגוד האינטרנט הישראלי.

השתתפות בכנס אינה כרוכה בתשלום, אך דורשת רישום מראש באתר הכנס:

סדר יום





צילום: ליין הארטוול


16.5.13

חלוקה 16.5


חלוקת הפליירים של מכון תודעה מול נקודת היצירה של סיור בהדרכת בוקי נאה (16.5).

המדריך מסייר עם הקבוצה באתרי פשע בתל-אביב, מהם הוא מכין מטעמים אקזוטיים בלבוש סרקסטי. בין נקודות הסיור מוביל בוקי את חברי הקבוצה (המשלמים עבור הסיור כ-280 שקלים לאדם) לפגוש נשים בחשפנות ונשים בסמים ובזנות רחוב, תוך הצגת עולם הזנות באור משועשע למחצה.

עלוני המידע מטעם מכון תודעה המחולקים בנקודת היציאה של הסיור מוסיפים נקודת ראות אינפורמטיבית על אודות הנזקים העצומים של תעשיית הזנות.






























צילומים: טלי קורל



5.2.13

"אוקספם" נגד העושר הקיצוני


דו"ח של התאחדות אוקספם מגדיר את "העושר הקיצוני" כבעיה החברתית הגדולה ביותר העומדת בפני העולם, ומצטט את פרופ' ריצ'רד וילקינסון שאמר כי
"החלום האמריקאי מציאותי יותר בשוודיה מאשר היה אי-פעם בארצות-הברית"


טלי קורל




אוקספם היא התאחדות בין-לאומית שנוסדה באנגליה בשנת 1942 והיום מונה שבעה-עשר ארגונים הפועלים בשיתוף פעולה ביותר מ-90 מדינות, כחלק מתנועה עולמית למיגור העוני הקיצוני והבעיות החברתיות הנגזרות ממנו. ההתאחדות מצהירה על כוונתה להשפיע על בעלי הכוח והאמצעים כדי להבטיח שאנשים הלכודים במעגל העוני יוכלו לשפר את חייהם ולהיות מעורבים באופן פעיל בהחלטות החברתיות-כלכליות המשליכות על חייהם.


בדו"ח שפרסמה ההתאחדות ב-18 בינואר, הגדירה את הגדילה הגוברת בעושר הקיצוני ובחוסר השוויון העולמיים כמזיקים להתפתחות החברה האנושית. הדו"ח מצטט את פורום הכלכלה הבין-לאומי שציין לאחרונה את אי השוויון הכלכלי כאחת הסכנות העולמיות הגדולות ביותר העומדות בפני העולם בשנת 2013, ומוסיף כי קרן המטבע הבין-לאומית ומגזין האקונומיסט מצדדים בהגדרה זו. הדו"ח ממשיך וטוען כי תנועות המחאה הציבוריות ברחבי העולם שקראו ל"כיבוש" המוקדים הקפיטליסטים ("Occupy…" ), שיקפו את הדאגה הציבורית לכך שהפערים הכלכליים הרחיקו לכת.

בעשור האחרון, טוענים באוקספם, המיקוד היה באופן בלעדי רק בחציו האחד של משאוות האי-שוויון: סיום העוני הקיצוני. החצי שממנו התעלמו לכאורה, הוא העושר הקיצוני, מפני שהוא נתפס בלתי-רלוונטי לפתרון הבעיה, על רקע ההנחה כי עושר הוא תנאי מקדים לצמיחה גורפת שמסייעת בסופו של דבר גם לעניים ביותר ומבססת את טובת הכלל.



עוד הדו"ח גורס כי "חלה התקדמות גדולה במאבק נגד עוני הקיצוני. חייהם של מאות מיליוני בני אדם השתפרו דרמטית, הישג שהוא בחזקת תקדים היסטורי שהעולם צריך להתגאות בו."
"אוקספם מאמינים שהפחתת האי-שיוון היא המפתח למאבק בעוני והבטחת עתיד יציב לכל אדם. בעולם שבו המשאבים מוגבלים, איננו יכולים לשים קץ לעוני אלא באמצעות הפחתת אי-השוויון במהירות."
"וזו הסיבה שבשמה אנו קוראים למשימה גלובלית חדשה – מיגור העושר הקיצוני עד 2025, עצירת הגדילה המאסיבית של אי-השוויון שמתרחש ברוב המדינות ב-20 השנים האחרונות, והשבתו לנתונים של שנת 1990."

בשלושים השנים האחרונות, טוען הדו"ח, אי-השוויון הכלכלי גדל בצורה דרמטית במדינות רבות, ומביא את ארצות הברית כדוגמה, בה הרווחים של 1% מהאוכלוסייה הכפילו עצמם משנת 1980 מ-10% ל-20%. לעשירית האחוז העליון (0.01%) הרווחים הוכפלו ב-4. אך תופעה זו איננה ייחודית לארה"ב, ובאנגליה, טוענים באוקספם, "האי-שוויון חזר לרמות שלא נראו מאז ימי צ'ארלס דיקנס". עוד מביא הדו"ח כדוגמה את סין, שבה 10% מרוויחים כמעט 60% מההכנסה, מה שמציב אותה בזהות עם דרום אפריקה, שזוכה לתואר "הארץ הבלתי-שוויונית בעולם ובמידה משמעותית יותר אי-שיווניות מאז ימי סוף האפרטהייד." הדו"ח מציין כי גלובלית ההכנסה של האחוז העליון העולמי גדלה ב-60% בעשרים השנים האחרונות, וההגדלה של 0.01% בהכנסה עלתה אף יותר. המשבר הכלכלי האיץ את התהליך, ושוק המותרות רשם צמיחה משמעותית, של שתי ספרות, בכל שנה מאז תחילת המשבר. על-פי אוקספם, מעולם לא הייתה דרישה כה גבוהה למוצרי מותרות.


ריכוזם של עושר וכוח במעט מאוד ידיים הוא אינו יעיל כי הוא מדכא דרישה, טוענים בדו"ח של אוקספם ומתבססים על אמרתו המפורסמת על הנרי פורד, שהושמעה לאחרונה מפי המיליארדר ניק האנאוור (Hanauer) בהרצאת טד המדוברת שלו. "אם הכסף היה מתחלק באופן שוויוני יותר באוכלוסייה אז היה מקנה ליותר אנשים יותר כוח קנייה, שבתורו היה מגביר צמיחה ומנמיך אי שיוויון. 100 המיליארדרים הגדולים הוסיפו 240$ מיליארד לעושרם הפרטי ב-2012, מספיק כסף כדי לפתור את בעיית העוני הגלובלי 4 פעמים." בדו"ח מתייחסת ההתאחדות למחקר קודם שלה, לפיו בדרום אפריקה מליון אנשים נוספים ידרדרו לעוני עד שנת 2020, על רקע אי-השוויוניות הכלכלית הייחודית למדינה.  

"אם נולדת עני בחברה מאוד לא שוויונית, גדלה הסבירות שתסיים את חייך בעוני. ניידות חברתית צונחת משמעותית במדינות בהן אי-השוויון גדל. כאשר אליטות עשירות מנצלות את כספן לקניית שירותים ייעודים להן, כגון חינוך פרטי או בריאות, פוחת לגביהן העניין בשירותים ציבוריים או בתשלום מיסים שתומכים בהם. ילדים למשפחות אלה גדלים לסבירות גבוהה להיות עשירים באותה מידה, אם לא יותר עשירים מהוריהם."

"מחסור גובר במשאבים כמו אדמה ומים משמעותו שנכסים הופכים להיות בשליטה מונופולית בידיהם של המעטים. המאבק בעוני על רקע הגדילה בעושר הקיצוני יהיה קשה יותר כשהמשאבים יהפכו ליותר נדירים."

הפתרונות העיקריים המוצעים בסוף הדו"ח כאמצעים למאבק הם הקצאת שירותים ציבוריים בחינם, נגישות לחינוך איכותי לכל, ורגולציה של המיסים, ובתוכה הגבלת היחס הכפול של שכר העשירים ביותר לעומת העניים ביותר, והטלת מיסים גבוהים יותר על עשירים.


הידיעה פורסמה בגרסה מקוצרת באתר האייל הקורא




קישורים רלוונטיים







Translate