בדיון המקדים בעניין "תנובה": השופטת הצדיקה את טענת התובעות לעוגמת נפש

השופטת בדיון בתובענה הייצוגית נגד תנובה: 'על תנובה להידבר עם התובעות'. הצדיקה את העוגמה של התובעות בשם הציבור מכך שתנובה לא אכפה תקנות לפיקוח על בעלי החיים במשחטה

השופטת תמר בזק-רפפורט השוותה את הסוגייה לפרשת הסיליקון בחלב "תנובה": "אם שתיית סיליקון בחלב פוגעת באוטונומיה של האדם על אף שלא הוכח שיש לזה משמעות מעשית, קל וחומר שאדם יכול להרגיש שלא בנוח מכך שהוא ניזון מבשר כשחלק מהכללים לא נשמרו". תנובה בכתב ההגנה: "הנורמות המגנות על בעלי חיים מפני התאכזרות לא נועדו להגן על האינטרסים הפרטיים של צרכני מוצרי הבשר."

טלי קורל

ביום שני (אתמול) דן בית המשפט המחוזי בירושלים בשתי בקשות לתביעה ייצוגית שהוגשו נגד "תנובה" בעקבות תחקיר כלבוטק שחשף התעללות בבעלי חיים במשחטת "אדום אדום" – המצטרפות יחדיו ל-300 מיליון שקלים נגד "תנובה" בגין הסתרת מידע מן הציבור, עוגמת נפש והפרת תנאי צער בעלי חיים.  הבקשות שנידונו, אחת על-ידי רות קוליאן באמצעות עו"ד האני טנוס, והשנייה על-ידי פרח אמזלג באמצעות עו"ד אביעד אמזלג.

בתובענה הייצוגית של עו"ד אמזלג, הוגדרה הקבוצה התובעת: "כל אדם אשר רכש, מאת המשיבה או באמצעותה, בשבע השנים שקדמו להגשת בקשה זו, מוצר בשר מתוצרת המותג "אדום אדום", ובשל הצפיה בתחקיר ששודר בתכנית "כלבוטק" בתאריך 6.12.12 נגרמו לו עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה הפרטית שלו". בכתב התביעה נטעו כי "תהליך השחיטה במפעל "תנובה" אינו איכותי ואינו מפוקח, ועומד בניגוד לתקנות ולנהלים". התובעות בשתי התביעות טוענות בשם הציבור כי הסתרת הפגיעה בבעלי החיים מהווה פגיעה באוטונומיה של הפרט, שכן נשללה מהצרכנים הזכות לקבל החלטה מושכלת אם לרכוש את מוצרי הנתבעת או להחרימם.

בדיון המקדים שנערך אמש, ביקשו התובעות בתובענות הייצוגיות להציג בפני בית המשפט ראיות נוספות לכך שלא מדובר, בניגוד לטענת "תנובה", בהתייחס לאלימות המתועדת, במקרה אחד או במקרים חריגים וחד פעמיים, אלא בהעללות שיטתית, דפוס פעולה קבוע.

"נורמות האוסרות התאכזרות לבעלי חיים לא נועדו לאפשר לבני אדם כפרטים להגיש תביעות לקבלת פיצוי"

בתגובה מקדמית שהגישה לבית המשפט טוענת "תנובה" כי אין לה כל חובה ליידע את הצרכנים כיצד היא מייצרת את מוצריה, והיא אף מבקשת להצדיק את הסתרת המידע. בתשובתה של "תנובה" לבקשות לאישור תובענה ייצוגית, טוענת החברה באמצעות באי כוחה כי עצם התביעה נגדה משוללת כל יסוד משפטי, ונטועה באבסורד לפיו התובעות 'ירשו' לעצמן באופן מלאכותי ובלתי מתקבל על הדעת את הזכות ליהנות מרווח כספי בשם בעלי-החיים לכאורה:  "לפי התיזה העומדת ביסוד הבקשות, הצרכנים, אשר לא נרתעו, ואף נהנו, מאכילת בשר בעלי החיים שנשחטו במפעל – פעולה אלימה, הכרוכה בשיסוף גרונם של בעלי החיים, שלאחריו ידממו למוות – "ירשו" בדרך כלשהי מאותם בעלי חיים את הזכות לתבוע פיצוי בשל המעשים שתועדו בתחקיר" (סעיף 4 בכתב ההגנה).

עוד טוענת "תנובה", "תכליתן של הנורמות האוסרות על התאכזרות לבעלי חיים, שאין לזלזל בחשיבותן, היא הגנה על בעלי החיים עצמם ועל דמותה המוסרית של החברה. הן לא נועדו לאפשר לבני אדם כפרטים להגיש תביעות לקבלת פיצוי. (...) צרכנים מוטרדים זכאים, כמובן, לתעל את רגשותיהם השליליים למחאה כזו או אחרת נגד המפעל או לדרבון הרשויות והארגונים להגנת בעלי חיים לפעול נגדו באמצעים המיוחדים שהחוק מעניק להם, ובדרכים אלה לקדם את אכיפת הדין. אך לא עומדת להם עילת תביעה אישית לפיצוי." (סעיף 8).

"זו אינה שמורת טבע, ואף לא פינת ליטוף בגן חיות. מדובר בתהליך תעשייתי (מאוד לא נעים לצפייה) הגורם לבעלי החיים סבל וייסורים רבים"

בעניין טענתן של התובעות בדבר "התעללות שיטתית" והפרה של אתיקה כלפי בעלי החיים המובלים לשחיטה, טוענת ההגנה כי "יש להבהיר כי הוראת הדין לגבי הגנה על בעלי החיים בבתי מטבחיים מפני כאב וסבל מיותרים היא הוראה כללית בלבד. לא מצויים בדין הישראלי, ואף לא בהנחיות מנהליות, כללים מפורטים שיש בהם הנחיות אופרטיביות בדבר יישום הוראה כללית זו בפועל." (סעיף 19). עוד ממשיכה הנתבעת [סעיף 21.א. ההדגשות במקור]: התהליך המבוצע במפעל, הוא, בתמצית, קבלת בעלי החיים, הובלתם לשחיטה, שחיטתם, פירוק גוויותיהם והפקת מוצרי בשר מהם. זו אינה שמורת טבע, ואף לא פינת ליטוף בגן חיות. מדובר בתהליך תעשייתי (מאוד לא נעים לצפייה) הגורם לבעלי החיים סבל וייסורים רבים. בתקופה זו [שבה תחקירן אנונימוס עבד במפעל] נפרקו, המתינו ונשחטו במפעל כ-5000 – 6000 עגלים ו-2500 כבשים. כלומר – התיעוד שהוצג מתייחס לארועים חריגים שנעשו ביחס למספר מועט של בעלי חיים."

"מידע מסוג זה הוא בדיוק המידע שהצרכנים מעוניינים שיוסתר ויורחק מהם"

"תנובה" מבקשת לדחות את תביעת המגישות על הסף בטענה כי אין היא מחויבת לספק מיוזמתה מידע על אודות אופי הייצור של מוצריה:

"משמעות טענת המבקשות היא כי הייתה על תנובה חובה לפרט במקום גלוי לכל צרכן...את התהליך שעוברים בעלי החיים במפעלה, מרגע הגעתם לשעריו נושמים ובועטים ועד ליציאתם ממנו בצורת נתחים ארוזים של מוצרי בשר. קשה להעלות על הדעת מוצר צרכני כלשהו שהעוסק ביצורו חייב על-פי דין לשתף את צרכניו בשלבי תהליך הייצור שלו...הדבר אמור במשנה תוקף לגבי מוצרי בשר: מידע מסוג זה הוא בדיוק המידע שצרכניהם מעוניינים שיוסתר ויורחק מהם. זאת, על מנת לאפשר להם להנות מהמוצר ולענג את חיכם תוך הדחקת המחשבה כי תענוג זה כרוך בגרימת סבל ליצור חי.

די להזכיר כי על מנת לשחוט את בעלי החיים הם מוכנסים, כשהם בהכרה מלאה ולעתים גועים באימה, למתקן הקרוי "תא עקידה", בנו נלחצות אל גופם ואל ראשם זרועות התופסות אותם בכוח. לאחר מכן הם נהפכים יחד עם התא ב-180 מעלות, ובעודם מוחזקים כך נחתך צווארם והם מדממים עד אבדן הכרה. לא יכול להיות חולק כי שידור סרטון המתעד פעולות "תקינות" אלה היה גורם למרבית לצרכני הבשר הצופים זעזוע, אף שמדובר בהתנהגות חוקית למהדרין. הנזק שנטען שנגרם לצרכנים נגרם להם לא מהסתרת מידע זה, אלא דווקא כתוצאה מחשיפתם המכוונת אליו, חשיפה שתנובה לא יזמה ושהיא אינה אחראית לה." (סעיפים 83 – 84, 96, 99.ב.)

"יהיה זה עיוות משפטי קשה", טוענת תנובה להגנתה, "אבסורד שהדעת אינה יכולה לסבול...אם תכיר שיטת המשפט הישראלית בחובת הזהירות כלפי אדם שסבל מזעזוע וגועל כתוצאה מצפייה בטלוויזיה בסבלו של בעל חיים, שקרבתו אליו מתמצת בכך שהוא נהנה מאכילת בשר שיתכן שהיה בשרו. הנורמות המגנות על בעלי חיים מפני התאכזרות לא נועדו להגן על האינטרסים הפרטיים של צרכני מוצרי הבשר." (סעיפים 114, 122). 

צילומים: רונן בר, תחקירן עמותת אנונימוס

צילומים נוספים באתר המאבק

http://tnuvacruelty.co.il/images/

ב-MYSAY: בדיון בעניין "תנובה": השופטת מצדיקה את טענת התביעה

ב-מגפון: השופטת בתובענה הייצוגית נגד תנובה: יש להידבר עם התובעות

סחבת אדומה: טרם הוגשו כתבי אישום נגד תנובה בגין התעללות בבית-המטבחיים

חמישה חודשים מאז תחקיר אנונימוס במשחטת "אדום אדום" של תנובה, ועדיין לא הוגשו כתבי אישום

האם פרשת "אדום אדום" תגיע לכדי מיצוי משפטי? מחר ידון בית המשפט המחוזי בירושלים (יום ב, 12:00) בבקשות לתביעה הייצוגית. התובעים: "'תנובה' מטעה את הצרכנים בכך שהיא יוצרת מצג שווא של תקנים מחמירים ביחס לבעלי-החיים." התביעות הייצוגיות נגד החברה עומדות יחדיו על 300 מיליון שקלים.

טלי קורל

כזכור, חשף התחקיר ששודר בכלבוטק (דצמבר 2012) התעללות שיטתית בבעלי-החיים שגורלם שחיטה במשחטת "אדום אדום". חושף ההתעללות, העיתונאי והתחקירן רונן בר, פעיל בעמותת 'אנונימוס לזכויות בעלי-חיים', תיעד במצלמה נסתרת את העובדים מכים עגלים וטלאים במקלות, מפעילים כלפיהם אלימות באמצעות שוקרים חשמליים, משליכים אותם באוויר וגוררים באמצעות מלגזה את הטלאים החלשים שאינם יכולים לעמוד בכוחות עצמם.

התחקיר הוליד סערה תקשורתית עצומה וקריאה לאכיפת צער בעלי חיים והחמרת הרגולוצייה בבתי המטבחיים. אולם בפרשה זו, חריפה ככל שתהיה ההתעלות שנחשפה בה – התעללות שהיא מנת חלקם של כל בעלי החיים שגורלם שחיטה ומאכל – טרם הוגשו כתבי אישום נגד המעורבים. מחר ידון בית המשפט המחוזי בירושלים בשתי בקשות נפרדות לתביעה ייצוגית – האחת בסך 100 מיליון שקלים והאחרת 200 מיליון שקלים. בניגוד לטענות תנובה כי היא אוכפת תקנות צער בעלי-חיים, הלכה למעשה אין פיקוח במשחטות החברה וגורלם של בעלי החיים הפקר.

התביעה על סך 100 מיליון ש', המוגשת על-ידי רות קוליאן באמצעות עו"ד האני טנוס, מייצגת "אומדן של מאתיים אלף צרכנים". בבקשה לתביעה, מנסחת התובעת רות קוליאן, צרכנית של "אדום אדום", חרדית תושבת ירושלים:

"ההתעללות [ שנחשפה בתחקיר] נעשתה לכל הפחות תוך עצימת עיניים של הדרג המנהל של המקום, ולפחות בחלקה הגדול בהנחיה מפורשת מלמעלה. חלק מההתעללות נובע ממבנה לקוי של בית המטבחיים: הבעיות במבנה מביאות לצפיפות בלתי-נסבלת באזורי ההמתנה, ולהתנגדות של בעלי-החיים לנוע במעברים, התנגדות שמגבירה את האלימות של צוות העובדים הבלתי-מיומן כשלעצמו. חלק מההתעללות נובע מנהלים פסולים, מהיעדר הכשרה מחוסר מיומנות וחוסר רגישות של כל המעורבים בטיפול בבעלי-החיים.

הממצאים מלמדים שההנהלה הייתה מודעת היטב להתעללות ולהפרה שיטתית של נהלים, תקנות וחוקים, ואף הורתה על חלקן. הממצאים מצביעים גם על כשל גמור של הרופא הווטרינר המפקח, שאף טען באזני החוקר הסמוי, שחוק צער בעלי-חיים כלל אינו חל בתחומי בית-המטבחיים. לאור כל זאת, המשך ההתעללות בבעלי-החיים הוא בגדר ודאות אם לא ייסגר בית-המטבחיים באופן מיידי. אם תישקל פתיחת בית-המטבחיים בעתיד, הדבר יוכל להיעשות אך ורק לאחר הפקת כל הלקחים, תחת הנהלה חדשה, עם צוות עובדים חדש ולאחר תיקון כל הליקויים במבנה המקום." (סעיף 7 בכתב התביעה).

התביעה השנייה מוגשת על-ידי פרח אמזלג באמצעות עו"ד אביעד אמזלג. עו"ד אמזלג כותב בכתב התביעה כי "התחקיר הוכיח שפרסומי 'תנובה' אינם נכונים בעליל. תהליך השחיטה במפעל המשיבה לא זו בלבד שאינו איכותי, אף אינו מפוקח על ידי גורמים מפקחים ועומד בניגוד לתקנות ולנהלים" (סעיפים 20 – 23 בכתב התביעה).

עו"ד אמזלג מצטט את אתר האינטרנט של "תנובה", המצהיר על הקפדה על איכות ועמידה בתקנים מחמירים, וטוען כי החברה "נהגה בחוסר תום לב שעה ששיווקה מוצרי בשר שיוצרו תוך התעללות חמורה בבעלי חיים, והציגה עצמה כמי שעומדת בתקני התברואה והאיכות" (סעיף 27). כך למשל, בעמוד שכותרתו "צער בעלי חיים" באתר האינטרנט של "תנובה" נכתב כי הובלת עגלים לשחיטה "נעשית במתינות וללא שימוש בשוקר חשמלי כדי למנוע כל חשש כשרות", וכי השימוש בשוקר נעשה במתח נמוך ביותר ורק "במקרי צורך". ואולם לאחר התחקיר נמחקה ההתייחסות לשוקרים החשמליים מהעמוד (מצ"ב להלן צילום מסך מהעמוד המקורי).

צילום מסך מאתר תנובה כולל הטענה לגבי שימוש בשוקרים חשמליים שבינתיים הוסרה מן האתר

לטענת התובעות, מדובר בהטעיית צרכנים המהווה הפרה של סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן. לדבריהן, "תנובה" "התעשרה שלא כדין על גבם של לקוחות רבים, אשר לא היו רוכשים את מוצריה, אילו היו מודעים למעשים ולמחדלים הנהוגים במפעלה" (אמזלג, סעיף 39). התובעות טוענות שהסתרת הפגיעה בבעלי החיים מהווה פגיעה באוטונומיה של הפרט, שכן נשללה מהצרכנים הזכות לדעת את השלכות הליך הייצור של מוצרי "תנובה" ולקבל החלטה מושכלת האם לרוכשם או להימנע מכך.

המאמר במגפון: בית המשפט ידון מחר בשתי תביעות בפרשת "אדום אדום"

צילומים: רונן בר, תחקיר אנונימוס/כלבוטק

http://tnuvacruelty.co.il/

עניין לציבור

"אני כאן כי אם זה קרה לי זה יכול לקרות לכל אחת"

"אני מבקשת מהפרקליטות שלא יעזו לבוא ולהגיד שהתיק נסגר מחוסר עניין לציבור. איזה ציבור אתם שואלים, שאין לו עניין בדבר הזה? בן אדם יכול לבוא ולהרים יד על אשה שלא החליפה אתו מילה"

במהלך השבוע האחרון שיתפה גולשת בשם מעיין זמיר סטטוס בו היא מספרת שבפסח האחרון הותקפה באלימות קשה במלון קראון פלזה באילת - וכי נגד התוקף לא ננקטו בפועל הליכים פליליים


מעיין זמיר כותבת בפרופיל הפייסבוק שלה:

עובר עלי יום קשה מאוד. חשבתי שאני חזקה ושאוכל להעביר את מה שקרה לי ולחזור לסדר היום אבל טעיתי. הגוף שלי צועק הצילו ואפילו צחוקם המתוק של הילדים בגן לא עזר. אני רוצה לשתף אותכם בתקיפה שעברתי בפסח בבית המלון קראון פלזה. בחור צעיר אדם זר לי לחלוטין פשוט החל להכות אותי מכות רצח וכל זה בלי שהוצאתי מילה מהפה. בדיעבד מתברר שכנראה תפסתי לו את הכיסא בבריכה. אלוהים אדירים לאן הגענו. הוא דפק בי אגרופים לפנים וביעטות לברך ולגבי. פתח לי את השפה ופיצץ לי את האף. ועוד אחרי זה ברח באלגנטיות מהמלון. הגשתי תלונה אך הבן אדם היה רק שעה בחקירה ושוחרר בערבות ועוד חזר למלון. אני שואלת אתכם איפה הצדק בעולם איפה???? אני מעלה את התמונה של אותו איש ששמו פנחס פינטו שכולם ידעו איזה חיית אדם חייה בקרבנו
האלימות חייבת להיפסק!!!
אני כבר שבורה מבפנים חוסר אמון מוחלט וחוסר בטחון וצדק במדינה שלנו. :-(
בבקשה שתפו שידעו אני רוצה הפעם להגיע עם המקרה הזה הכי רחוק שאפשר!

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151584049223945&set=a.10151308019698945.493585.800898944&type=1&theater




ביום חמישי התראיינה מעיין התראיינה לתכנית "העולם הבוקר" ובה תיארה את המקרה:


http://reshet.tv/Shows/Haolam_Haboker/video/.aspx?vml=219934

"מגיע בחור משום מקום ופשוט בועט בי בעיטה חזקה... לא יכולתי לדבר, סימנתי לו,  מה אתה עושה?... הוא לא הסתפק בזה והוא בעט לי בתוך הגב. לא היה לי לאן לברוח, מצד אחד עוד מיטה ומצד שני הוא עומד מולי...והוא מתחיל לצעוק 'מה את יושבת לי במיטה, מה עשית'

אני מנסה לקום, הבן אדם דופק לי אגרופים לתוך הפרצוף...מפוצץ לי את האף...עומדים חמישים אנשים בבריכה ומסתכלים ואף אחד לא בא לעזור, ואני לא מאשימה אותם (...).

ואני בראש שלי רק חשבתי על המקרה בחוף הילטון...שעוד שנייה הוא מוציא סכין והורג ואתי.

אני אפילו לא יכולתי לצעוק.

לא הוחלפה מילה עם הבנאדם, אני לא יודעת מי זה. 

רק כשאני מגיעה למקום מבטחים, כשאנשים מקיפים אותי, מישהו שואל אותי - מה עשית לו?

יצא לי קול - מה אני עשיתי לו? אני לא מכירה אותו."

לטענתה של זמיר, רק תייר צרפתי, לא דובר עברית, הגן עליה בגופו, גידף את התוקף והבריח אותו. 

אך בדקות העוקבות כשמעיין ניסתה להתקשר למשטרה ובמקביל שמרה על קשר עין ועקבה אחרי התוקף,  זה הבחין שהיא מדברת על התקיפה בטלפון לשוטרים, שאל אותה "אז את מדברת עם המשטרה" והכה אותה שוב. בתגובה היא הכתה אותו עם הסלולרי בראשו וברגע זה הפרידו ביניהם. 

"הוא התנפל עליי כאילו על שק אגרוף.

אני קיוויתי שיום אחד הוא יישב במעצר.

החזיקו אותו שעה ושחררו אותו בערבות.

קצת שמעתי דברים מבפנים שאני לא אמורה לשמוע.

אפילו אזיקים לא שמו לו."

תגובת משטרת מרחב אילת, כפי שהוצגה בשידור התכנית:

בתאריך 29.3.13 התקבל דיווח על קטטה בין אורחים במלון באילת. תגובה מהירה של שוטרי מרחב אילת הביאה לעיכובו של החשוד לחקירה בחשד לתקיפה הגורמת חבלה. בחקירתו הודה חלקית במעשה התקיפה ומסר גרסתו לאירוע. בתום החקירה שוחרר החשוד בתנאים מגבילים. תיק החקירה עדיין מנתהל ובהמשך תתקבל החלטה בדבר העמדתו של החשוד לדין 

רגע מביך נרשם כשניסתה ההפקה להתקשר לתוקף ו"לשמוע מה יש לו להגיד". האם באמת ציפו המנחים, המשתתפים, והמתקשרים, כי התוקף יענה ויסביר בנועם ובאריכות את עמדתו?
הוא הרי כבר עשה זאת בבריכה. 


אברי גלעד: "פנינו להתאחדות בתי המלון וביקשנו מהם שכל מלון  ישים את השלט הזה: 

'אנחנו מזהירים אתכם מפני אדם זה באירוח בבית המלון שלכם'.

לפי שעה התאחדות בתי המלון לא מסכימה לשים את השלט הזה ואנחנו עדיין במשא ומתן אתם. אנחנו מקווים שהאיש הזה לא יוכל לנפוש בבית מלון בישראל."

זמיר: "אני מבקשת מהפרקליטות שלא יעזו לבוא ולהגיד שהתיק נסגר מחוסר עניין לציבור. איזה ציבור אתם שואלים, שאין לו עניין בדבר הזה? בן אדם יכול לבוא ולהרים יד על אשה שלא החליפה אתו מילה."

"אני מפורקת. אחרי השבוע קרסתי. לא הלכתי לעבודה. אני מורה לספורט, לחינוך גופני לגיל הרך ואפילו הצחוק של הילדים השמחה שלהם לא הצליחו להרים אותי למעלה. הכאבים של המכות יעברו בסופו של דבר, ואני על משככי כאבים והכל, אבל הפגיעה, שבן אדם מתייחס אליך כאילו אתה אוויר, אתה כלום, אתם לא מבינים איך הוא בעט בי, איך הוא הרביץ לי, הנשימה שלי נעתקה. אני אמרתי, רק שזה ייגמר. זה לא פייר המכת מדינה הזאת, באילת יש אלימות בגלל אנשים שבאים מבחוץ, הערסים שמביאים אתם את כל האגרסיות האלה (...) ואלכוהול זה לא תירוץ - הבן אדם לא היה שיכור."

איסלנד תצנזר פורנו?

איסלנד שוקלת לצנזר פורנו באינטרנט

בין השורות: התקשורת הרוסית בסיקור מוטה שמניח את המבוקש - כל איסור הוא מדרון חלקלק ואיום אורווליאני 

עוד מהדורה של ערוץ החדשות הרוסי RT: נפחיד אותם, ונפחיד אותם מאוד: "איסלנד יכולה להיות הדמוקרטיה הראשונה שמפעילה צנזורה על האינטרנט. הממשלה שוקלת לצנזר תכני פורנו כדי להגן על הילדים ולהפחית את האלימות."  

"התכנון הוא להשתמש בטכנולוגיות שכבר נמצאות בשימוש סין, לרבות איסור האפשרות לצרוך פורנו בכרטיס אשראי, ולהפליל את העושה זאת."

בכותרת של ערוץ היוטיוב הרוסי, ובאתר האינטרנט של הערוץ:

Porn Purge: Iceland web censors strike Orwellian fear

‘Banning porn is a slippery slope to more surveillance in Iceland’

  

כדי ליצור מראית עין של הסתכלות אובייקטיבית ביקורתית, מראיין המגיש את "המומחה" התורן. במקרה זה מומחית. אנני מקון, סוכנת לשעבר בסוכנות הביון הבריטית, MI5. שאלתו הראשונה של המגיש אל אנני נפתחת בהנחת המבוקש - "אין התכנון העתידי סותר את רעיון האינטרנט הפתוח ואת חופש הביטוי?" ולשאלה הרטורית מוסיפה מיידית אנני מקון את תגובתה הרטורית, כן, כמה מפתיע, "בהחלט כן". והיא "מאזנת" בפנייה מבינה אל ההורים. היא מבינה ש"כל הורה רוצה להגן על הילד שלו."

הרטוריקה כמדרון חלקלק - עם מתווה מוגדר ומטוייח מראש

גם בסין, מכריזה מקון כטיעון ראשון, הצנזורה כשלה, ובלתי אפשרי לנסות לצנזר מדיה עם טבע כזה. "חנונים ומומחים" ידעו איך לפצח את מנגנוני האיסור הטכנולוגיים, כך שהשיטה פשוט לא עובדת. גם הגרעין של תעשיית הפורנו הוא חדשני מבחינה טכנולוגית, מוסיפה מקון, ורומזת לכך שבלתי אפשרי לנסות לנגוח במי שמקדם ומגדיר בעצמו חדשנות מקוונת.

הטיעון השני הוא טיעון מוסרי, אומרת מקון. "זהו מדרון חלקלק לדבר על איסור בכל תחום שהוא, מפני שברגע שרשויות יכולות להתבונן על המפורסם בעולם המקוון ולהחליט לחסום מה שלא לרוחן, יש להן כמובן את הכלים להתבונן בקהילות אחרות, ולחסום דברים נוספים."

"אם מדינה מערבית תחיל איסור כזה, זה יהיה קלף המיקוח של מדינות טוטאליטריות, שיוכלו לטעון שאם איסלנד עושה זאת, כך גם אנחנו יכולים."

בעודה מסכמת כי איסלנד היא מדינה ליברלית בהתייחסותה לנושאים כגון פורנו וחופש הביטוי, ודאגתן של החברה והמדינה היא להפחית את האלימות באמצעות משטר מסוים על הפורנו כגורם סביר, המנחה מכוון אותה אל האיום האורווליאני למרות הכל - "איך נדע שהם ישתמשו בטכנולוגיות האלה רק כדי להגן על הילדים, כפי שהם טוענים?"

"אנחנו בהחלט לא יכולים לדעת. הסוגיות של פורנו, פדופיליה וטרור תמיד הועלו כדי להצדיק צנזורה ופגיעה באופי החופשי של האינטרנט. במוקדם או במאוחר הטכנולוגיות האלה יהיו ככלי בידיים הלא נכונות, ואנחנו נפחד להוריד דברים באינטרנט, כמו ספרים וחומר לימודי, ונפחד גם להגיד את מה שעל לבנו. במהרה נחליק אל דיסטופייה-אורוויליינית-בנוסח-האח-הגדול."

http://www.rt.com/op-edge/Iceland-porn-ban-surveillance-304/

http://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/europe/iceland/9866949/Iceland-considers-pornography-ban.html

http://www.theglobeandmail.com/life/the-hot-button/ban-internet-porn-iceland-considers-censoring-xxx-content/article8663287/

נ.ב
לאור אופי התגובות ב-RT, אני מתפלאה שלא בחרו לרמוז או להשחיל משהו על אודות היהודים ששולטים בתקשורת. אולי הם אלה שמחזיקים במקל משני קצותיו? מקל-זרד בבית העלמין היהודי העתיק בפראג? אחת למאה שנים, המ?

?Banning porn = Orwellian fear