‏הצגת רשומות עם תוויות פאנל פוליטי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פאנל פוליטי. הצג את כל הרשומות

9.1.13

פוליטיקלי קונקט





פאנל 'פוליטיקלי קונקט' של מנהלי המדיה והדיגיטל של המפלגות: על כוחה של המדיה החברתית מחד גיסא, ועל אזלת היד של ניטור כוח המדיה בארץ מאידך גיסא, וכמובן – ויכוחים אידיאולוגיים בין ש"ס לבין בנט. לשם כך התכנסנו.


ערב היום הראשון לפתיחת תשדירי הבחירות, ובשיאם של הממטרים, התכנסו בפאב בדרום תל-אביב מנהלי המדיה והדיגיטל של המפלגות המתמודדות לכנסת, כדי לחשוף טפח מן הנעשה מאחורי הקלעים של עיצוב המסרים הפוליטיים בזירת המדיה החברתית, וגם כדי להזכיר ולהדגיש את ערכה הייחודי שעדיין לא ממומש בישראל.

צילומים: טלי קורל





את הפאנל ארגנו אנשי המדיה עמית לביא וקשת מויאל, ואת הערב הנחה איש התקשורת דרור גלוברמן (נקסטר). את הדיון פתח יואב מרידור, מנכ"ל חברת באזילה (ניטור וניתוח תכנים). מנהלי המדיה שהשתתפו מטעם המפלגות: יואב מנור ודניאל אציל (יש עתיד), אסף פאסי (הבית היהודי), אליאב אללוף (התנועה), יוראי רונן (ארץ חדשה), נמרוד דוויק (מרצ),  ערן גפן (העבודה), קובי גמליאל (אריה דרעי).

יואב פרידור – מייסד ומנכ"ל משותף בחברת באזילה, שעוסקת בניטור ובניתוח של תוכן במדיה חברתית, התחיל באמת הפרוזאית להפליא – "בסופו של יום, מועמדים בוחרים להתמקד בפייסבוק. זה מה שאנחנו מנתחים ורואים מבחוץ. הדפים מנסים לסחוב את השיחה פנימה ולא להוציא אותה החוצה." יואב הביא דוגמאות בולטות לניתוח נפח השיח על אודות מועמדים בולטים כפי שהוא מתגלם ברשתות החברתיות, ובהן פייסבוק, טוויטר, יו-טיוב ופורומים חברתיים. "כשדוגמים את בנט, לפיד, יחימוביץ' ולבני – בנט הוא המשתמש הכבד ביותר ברשת של פייסבוק, והוא יוצר נפח רב של 'מדברים על זה', לעומת מתמודדים אחרים." וכנראה שיש לזה השלכות. יואב ממשיך, "שבועיים לפני הבחירות ורוב הסנטימנט כלפיו חיובי ברשת – 62% שיח חיובי, לעומת 11% מאוזן, ו-27% שלילי, וזה יוצא דופן ולא מובן מאליו. יש לו גם הכי הרבה נפח פעילות בפורומים – פורומים, זוכרים אותם? - בניגוד למועמדים האחרים"

"כאשר בדקנו מה קרה לנפח השיח בנוגע למפלגות לפי נקודות זמן - לפני הרכבת הרשימה, בהכרזה, ולאחריה, יש תופעה מדאיגה בגוש המרכזי – אפשר לראות בבירור את דעיכת העניין הציבורי ברשימות, מהרגע של הכרזת הריצה ועד לאחר ההצגה, הגרף [שמייצג את כמות השיח] יורד בהדרגה ובהתמדה."



"בארץ לא משתמשים במדיה בצורה מתוחכמת, ולא מנתחים אותה על כל היתרונות שגלומים בה, כמו שעושים בארצות הברית ובניו-מקסיקו. כבר בקמפיין הקודם של אובמה היה שימוש מורכב יותר בניתוח אמצעי המדיה." דרור גלוברמן הסכים עם דבריו של יואב פרידור – "הזירה הזאת בישראל נמצאת במקום לא מקצועי, ולא מתוחכם. למרות שאנחנו ב-2013, אנחנו נמצאים ב-2009 פלוס, לא הרבה יותר מזה."

אסף פאסי, מנהל המדיה של הבית היהודי, הדגיש את הזמינות והנגישות שיצרה המדיה המקוונת ובתוך כך את הקשר השוטף בין נציגי המפלגה לבין הקהל והמצביעים הפוטנציאליים: "הציבור נחשף אלינו לראשונה בצורה בלתי אמצעית. בפייסבוק יש אפשרות להיפגש בצורה ישירה, בלי העיניים של יונית לוי או כל אחד אחר במהדורת חדשות או בפלטפורמות המדיה הרגילות." בניגוד ליתר חברי הפאנל, העיר עמית לביא, מארגן הערב, אסף הוא לא איש מדיה חברתית.  "אני מחנך של כיתה י'. בהחלטה משותפת עם התלמידים שלי אני מלמד אותם עד עשר וחצי ואז לנוסע למטה שלנו בפתח-תקווה. לפני הדברים האחרים שאני עושה, אני קודם כל מחנך."

דניאל אציל ויואב מאור, מנהלי המדיה של יש עתיד, גם דיברו על הנגישות שיוצרת המדיה, ופייסבוק בפרט. דניאל: "השיח עבר למדיה החברתית, הנגישות של להכנס לפייסבוק ולהרשם לחוג בית. לא היה דבר כזה קודם בישראל." יואב: "לקחנו את האופי ההשתתפות והשימוש שיוצרת המדיה צעד קדימה, ויצרנו את האפליקציה 'גם אני הצבעתי', שדרכה המשתמשים יכולים לראות מי מהחברים שלהם הצביע ולמי."



אליאב אללוף, מנהל המדיה של התנועה, "היתרון האמיתי של המדיה החברתית הוא היכולת להראות את האדם שמאחורי המותג. הכוח של המדיה החברתית זה להראות את האדם כמו שהוא. צריך לחשוב על זה הרבה כשהמועמד שלך הוא אדם שתופס את עצמו מאוד ברצינות. אחד הטריקים שלי עם ציפי היה לשים לה את הקרמבו ליד המחשב. לא המצאתי את זה - היא אדם שאוהב קרמבו ואוכלת שניים ביום. כוונתה של ציפי הייתה לענות באותו ערב לגולשים על שאלות בנוגע למצע שלה, והיא לא הייתה שותפה לרעיון הקרמבו שלי. מתוך 700 שאלות שהתקבלו באותו הערב, 80 היו על הקרמבו. אחרי שהיא ענתה על זה היא אמרה לי שיש לה תחושה שזה יתפוס את כל הכותרות. עוד כחלק מהקמפיין בחרנו לשאול אותה שאלות ביוגרפיות, על סיפור הילדות שלה, על השם שלה שידעתי שהיא לא אוהבת, על המשפחה והבית האידיאולוגי בו היא גדלה. רצינו להראות אותה באופן בלתי אמצעי ככל שניתן, ואנחנו עושים את זה באמצעות המדיה החדשה."

יוראי רונן, מנהל המדיה של ארץ חדשה, "הדבר שאני הכי גאה בו הוא שאנשים מרגישים שהקמפיין של ארץ חדשה הוא באחריות אישית שלהם. לדעתי המוצר שלנו הוא המוצר הטוב ביותר – לשיווק ויראלי. יש לנו מזל גדול שצנזרו אותנו. היום אני גם מבין למה. תוך חמש שעות מהרגע שהפרק הראשון של השיטה עלה לכל אתרי החדשות הגדולים, הוא ירד מכולם. מטילים עלינו צנזורה, וברשת החברתית אנחנו משתמשים בתכנים שלנו באופן בלתי אמצעי." אולי כתוצאה מהצנזור, ממשיך רונן, "לשמחתי הרבה מאוד מהתומכים של ארץ חדשה מרגישים שהם חלק משבט, ואפשר לראות את זה בתגובות בערוצים שונים במדיה החברתית."
"כשמדובר במפלגה חדשה שרוצה להכנס לכנסת, ולא בוויכוח אם היא תקבל 15 או 18 מנדטים, השיחה באינטרנט היא מאוד חשובה. המדד של 'מדברים על זה' הוא המדד החשוב ביותר בפייסבוק למפלגות קטנות, חדשות ולא מוכרות."


נמרוד דוויק, מנהל המדיה של מרצ, "כולנו כאן מדברים על פייסבוק, מדיה חברתית לא מתחילה ונגמרת בפייסבוק. יש גם את יו-טיוב, שאנחנו עושים בו שימוש, וערוצים אחרים." נמרוד דיבר על השפעת המלחמה על הגישה לניהול התכנים: "הבחירות הקודמות היו הכנה להסקת מסקנות. המבצע הצבאי של עופרת יצוקה היה טראומה קשה מאוד למרצ. במבצע עמוד ענן במשך חמישה ימים קיבלתי קללות ונאצות של מוות ורצח מכל מי שקצת ימינה מאתנו. בהדרגה הצלחנו להגיע למצב שהיום אני מקבל קללות ולנאצות ואיומים במוות וברצח רק ממי שממש ימינה מאתנו. שבעת המתמודדים הריאליים של מרצ נמצאים גם ברשת ומגיבים לאנשים ולקהל ללא הפסקה."


ערן גפן, מנהל המדיה של העבודה, בהתייחס לתפקידו במטה של העבודה, בחר להדגיש את העובדה שהוא מסיט עצמו הצדה ממה שלטענתו באמת חשוב במצע ובמפלגה: "מה שמושך זה האישיות - לא האפליקציה, אלא הבן-אדם. התכנים שעולים אצלנו בעמוד לא נארזים על-ידי הפרסומאי. שלי רואה עצמה כאדם אידיאולוגי שיש לה מה להגיד לציבור, ויש לה רתיעה גדולה מספינים של פרסומאים. אנחנו עוזרים "בפריפריה", בעצה טובה, בקידום תכנים. מועמד זה לא קוקה-קולה. התפקיד של הפרסומאים יורד, העוצמה שלהם הולכת וקטנה. היום האישיות של המועמד היא המרכז."

כשקובי גמליאל, מנהל המדיה של אריה דרעי, התחיל בדבריו, הדיון הוסט מייד לפן המקצועי-מצפוני, בעקבות שאלתו של אסף פאסי, האם גמליאל יצביע לש"ס, המפלגה שעבורה הוא עובד. בשלב זה דרור גלוברמן הפנה את השאלה לכל המשתתפים וכולם השיבו בהרמת יד לאישור - כל יתר חברי הפאנל טענו שיצביעו למפלגות אותן הם מייצגים. "אני לא אצביע ש"ס", התוודה גמליאל, "אבל אני עדיין לא יודע לאיזו מפלגה כן להצביע. כרגע אין לי למי להצביע."
גמליאל הדגיש בדבריו את טענתו כי "למעט ארץ חדשה, כל הפוליטיקאים מיושנים ולא רוצים לחפש את ההזדמנות במדיה הזאת." על כך אליאב אללוף השיב לו שדעתו קיצונית, ואיננה נכונה בעיקר כשמדובר באנשי תקשורת לשעבר כמו יאיר לפיד ושלי יחימוביץ'.


בהתייחס לסוגייה זו המשיך אסף פאסי ואמר, "נקודת הכוח שלנו היא נקודת הכשל של אריה דרעי ושל מפלגת ש"ס. מה שאותי לימדו הבחירות האלה הוא שאתה חייב להיות מחובר למה שאתה עושה. ככה אני מלמד את התלמידים שלי וכך אני פועל בחיי היום-יום. אני מזועזע מהאפשרות שמישהו יקדם מפלגה שמנוגדת להשקפת העולם שלו. אני יותר מעריך את מרצ, עם הדעות השמאלניות שלהם, מאשר את המפלגות שמסתירות את דעותיהן האמתיות."

אליאב אללוף סגר את סוגיית כוחה של המדיה בדיון בשימוש במטאפורה החביבה עליו: "היום אתה יודע מה אנשים חושבים, ואתה יכול לנצל את זה כדי לשאוב הרבה מידע. אתה לא צריך להיות גיבור-נבל מהקומיקס של פעם, שנכנס לאנשים למחשבות, בשביל לעשות את זה. טלוויזיה היא אמנם עדיין הכוח הכי חזק שיש, אבל כדי לדעת אילו מסרים להעביר לצרכן הפסיבי של הטלוויזיה, צריך להכיר את הרשת החברתית."




 התפרסם במגפון תחת הכותרת מי שם קרמבו ליד המחשב של ציפי לבני ולמה?







6.1.13

יהודי אתיופיה לסדר היום הציבורי


האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה מזמינה:

"שמים את יהודי אתיופיה על סדר היום הציבורי"


***עדכון***: בשל תנאי מזג האוויר הכנס נדחה למועד מאוחר יותר, וכמוהו גם כנס "שינוי מקוון 3" שעתיד היה להתקיים ב-10.1


מתוך אתר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב:

אין ספק שהשנה הייתה שנה בה יהודי אתיופיה היו על סדר יום התקשורתי, ממאורעות קריית מלאכי עד נושא סירוב בתי הספר לקבל תלמידים ממוצא אתיופי. לפיכך לקראת הבחירות הקרובות חשוב שנשים את יהודי אתיופיה על סדר היום הציבורי ולא ניתן לנבחרי הציבור להתעלם מהנושא.
ביום הבוחר, 8.1.13, יערך פאנל פוליטי בנושא יהודי אתיופיה בישראל- כיצד כל מפלגה מתכוונת לסייע במצוקות של קהילת ביתא-ישראל.
בהשתתפות:
ד"ר אברהם נגוסה ממפלגת הליכוד-ביתנו
ח"כ וסגן יו"ר הכנסת שלמה מולה ממפלגת התנועה
שמעון סולומון ממפלגת יש עתיד 
דרור מורג ממפלגת מר"צ
דויד אבבה- אחים אנחנו  
בהנחיית מר פאסיל לגסה- מנכ"ל ועורך ראשי של יומן חדשות בערוץ הישראלי-אתיופי IETV.
* יתכנו נציגים נוספים.
במידה ויש לכם סוגיות ושאלות שלדעתכם חשוב להציף ושנבחרי הציבור צריכים להביא עליהם את הדעת, אנא שילחו לנו למייל: orit@iaej.co.il  ואנו נשתדל להביא אותם לדיון.
בארגון האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה ואגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב.
מתי ואיפה?
יום שלישי, 8.1 בשעה 18:30, בניין דן דוד, אולם 003.

ומתוף דף הפייסבוק של הארוע:


  • אוניברסיטת תל אביב, בניין דוד אולם 003
  • ביום שלישי בתאריך 8.1 בשעה 18:30, באוניברסיטת תל אביב. ייערך כנס לקראת הבחירות, בנושא יהודי אתיופיה בישראל. בכנס ייערך עימות בין המועמדים לכנסת ממבחר המפלגות כשסוגיות בנוגע יהודי אתיופיה יעמדו במרכז, מנושאי האפליה והגזענות, עד תחומי החינוך, תעסוקה, דיור ועוד.

    בכנסת הבאה לא ניתן להם להתעלם מאיתנו.

    ניתן להירשם במייל daniel@iaej.co.il orit@iaej.com
    אורית - 052-3203785 דניאל - 054-6172126


30.12.12

פייגלין מתארח בארוע של התנועה הליברלית

"פאנל ליברליזם עם משה פייגלין 2.1.13"

הזמנה לארוע של התנועה הליברלית החדשה


ההודעה לעיתונות מטעם התנועה הליברלית:

ביום רביעי ה-2.1 יגיע המועמד מטעם הליכוד משה פייגלין למפגש פומבי עם תא התנועה הליברלית החדשה באוניברסיטה העברית. במסגרת המפגש יערך ראיון בו יענה פייגלין על שאלות נוקבות בנושאי לגליזציה של סמים, הפרדת דת ומדינה, הקהילה הגאה ועוד.


בעבר השתתף מר פייגלין בהפגנות אותן ערכה התנועה למען צבא מקצועי וציין כי "מבחינתי התפרצתם לדלת פתוחה, אני מחזיק בעמדה הזאת (צבא מקצועי) שנים רבות...כאשר מה שמוביל אותי הוא הרעיון של החירות".


תא התנועה הליברלית החדשה בקמפוס הר הצופים הינו אחד מתוך מספר תאים הפועלים באוניברסיטאות ברחבי הארץ מטעם התנועה הליברלית החדשה. התנועה הליברלית החדשה הינה תנועה בלתי מפלגתית המאגדת ציבור מכל שכבות האוכלוסיה בישראל במטרה לקדם את חירויות הפרט בתחומים האזרחיים והכלכליים. 

לפרטים נוספים: 
דובר התנועה הליברלית החדשה, בועז ארד - 054-4737998
מנהל התא בקמפוס, אייר 054-4349116 



הדרת נשים בפוליטיקה - בסימן מהפכה



ועוד בסוגיית הדרת נשים בפוליטיקה: 



כנס הדרת נשים בפוליטיקה - בסימן מהפכה


מתוך דף הפייסבוק של הארוע:

הכנס נערך תחת האירוע "לא מצביעות ומצביעים למפלגות ללא ייצוג משמעותי לנשים ברשימתן", שקווי היסוד שלו הם:

בכנסת הנוכחית נמצאות עשרים ושלוש נשים בלבד מתוך מאה ועשרים מקומות. זאת בעוד נשים מהוות מעל מחצית האוכלוסייה בישראל. הדרת הנשים הגסה הזו מרחיקה נשים מצויינות רבות ממוקדי הרשות המחוקקת והרשות המבצעת ומציבה חומת הפרדה שוביניסטית בין מצוקות הנשים בחברה והאפשרות הממשית לפתור מצוקות אלו.

אנו, המשתתפות והמשתתפים באירוע זה מתחייבות ומתחייבים לסרב להצביע בבחירות הקרובות למפלגות או רשימות בהן אין ייצוג ראוי ומשמעותי לנשים במקומות הבכירים ברשימת המפלגה לכנסת.


תישאנה דברים:

> דורית אברמוביץ'

> ד"ר יפעת ביטון

> עו"ד ענת טהון אשכנזי

>אסמא אגבארייה זחאלקה

> מיכל רוזין

> היבא יזבק

> לילי בן עמי

> אשכר אלדן כהן

מנחה: טל גוטמן


האירוע יתקיים ב- 03-01-2013 בשעות 17:00 - 22:00, בבית העם בת"א (רוטשילד 69).

אישור הגעה: בדף הפייסבוק


צילום אסמא אגבארייה: טלי קורל (מתוך כנס שדולת הנשים)

28.12.12

מלחמת העמותות



"עמותות עומדות בפני פשיטת רגל כי פתאום ממציאים כללים חדשים" (עמרם מצנע, התנועה)


הרב שי פירון (יש עתיד) – "למדינה קשה להתמודד עם העמותות כי פעמים רבות הן משקפות סדר יום אידיאולוגי טהור ומציבות אלטרנטיבה אידיאולוגית ותרבותית. פאנל כזה הוא לא הזמן לפתור את הבעיות אלא לפקוח את העיניים"


מיכל רוזין (מרצ) – "רק מי שנלחם את מלחמת העמותות מבין עם מה הן מתמודדות"


טלי קורל

ביום שני (24.12) אירח בית מזי"א בירושלים פאנל פוליטי שבו נפגשו מובילי המגזר השלישי עם נציגי מפלגות המתמודדות לכנסת ה-19, בכינוס שביקש להעלות את המגזר השלישי לסדר היום הפוליטי ולאפשר לנציגי העמותות והארגונים לאתגר את נציגי המפלגות בשאלותיהם. הפאנל ביקש לעסוק בעמדות  המפלגות  לגבי  יחסי  המגזר  השלישי והממשלה, באחריותה של המדינה לעמותות ובנוגע לחסמים הקיימים.

האירוע התקיים מטעם ארגון "מנהיגות אזרחית", ארגון הגג של אלכר"ים בישראל, במעמדו של יו"ר הארגון, ד"ר יגאל בן שלום, ובהנחיית אשת התקשורת סיון רהב-מאיר. השתתפו מטעם המפלגות המתמודדות: ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן (העבודה), הרב שי פירון (יש עתיד), ח"כ חיים כץ (הליכוד ביתנו), מיכל רוזין (מרצ), איילת שקד (הבית היהודי), ועמרם מצנע (התנועה).




"העמותות לא מנצלות את הקואליציה שלהן לשינוי של החברה"

"זה רפלקס מותנה של פאנלים פוליטיים לעסוק בנושא הביטחוני-מדיני." טען עמרם מצנע (התנועה) בתחילת דבריו. "אני מחזיק מעצמי יותר חברתי מאשר ביטחוני - אני ביקשתי לבוא לפאנל הזה, ואני כאן כי אני מאמין בייחודו ובעוצמתו של המגזר השלישי. בחברה תקינה, יש ערך עצום למגזר שמפעיל אלפי מתנדבים ויוצר חוזק חברתי. האיום האמתי הוא לא הנשק שנאגר סביבנו, אלא חוסר צדק חברתי. אבל לפי תפיסתי – ללא התמודדות אמתית עם הנושא המדיני, לא תהיה פריצת דרך חברתית."

מצנע המשיך כי תפקיד המדינה לחזק את העמותות, בניגוד למשיכת ידיה מהן בשנים האחרונות. הרב שי פירון (יש עתיד) חיזק את דבריו בטענתו כי אמנם "עמותות קמו כדי לתת תשובה במציאות קיימת, אבל הן לא יכולות להכתיב כללים מהיסוד – זהו תפקידה של המדינה."

"תפקידיהן החשובים של העמותות ושל המגזר השלישי", המשיך פירון, הם לחשוף את האמת, ולגבש ולעצב סדר-יום. למדינה ולפוליטיקאים קשה להתמודד עם העמותות כי הן משקפות הרבה פעמים סדר-יום אידיאולוגי טהור, והן מהוות אלטרנטיבה אידיאולוגית ותרבותית. הן מציבות בפנינו תמונה עגומה של החברה בישראל." ולצד השבחים פירון טען שחסרון גדול של העמותות הוא מגמתן המקומית וחוסר רצון לכאורה לשיתוף פעולה זו עם זו: "העמותות עושות יותר מדי עבודה לוקאלית ופחות עבודה ציבורית. הן לא מנצלות את הקואליציה שלהן לשינוי החברה, וזו החמצה גדולה."

פרופ' אבישי ברוורמן (העבודה) התייחס לקשיים הפרגמטיים וטען כי "יש אוסף רב של עמותות ואין מערכת מסודרת של בקרה ואכיפה. יש צורך באליטה מכוונת. המגזר השלישי צריך את החיבור עם הממשלה וזו צריכה לקיים נוהל חדש של חלוקת משאבים אחרת." איילת שקד (הבית היהודי) הוסיפה כי בחברה של "יזמות יהודית", "צריכים לפתח את המגזר השלישי שלא יהיה תלוי רק במדינה, ולקדם יכולות כלכליות עצמאיות לכל מלכ"ר."

"העמותות נשלחות לקושש תרומות ממדינות אחרות"

"אני נמצאת בעמותות חברתיות משנת 2000", אמרה מיכל רוזין (מרצ), "ובכל סוף חודש שאלתי את עצמי מחדש – כיצד אני אשלם את המשכורות? המצב בעמותות הוא קשה, ואין ניהול תקין. רק מי שנלחם את מלחמת העמותות מבין עם מה אנחנו מתמודדים. המדינה מנצלת את העמותות, בפרקטיקה של עבודה זולה, בהמצאה יצירתית להפליא של משכורות חלקיות – בשישיות ובשמיניות אחוזי משרה – והרבה מהעובדות בעמותות הן נשים והן מנוצלות תעסוקתית. גם אם מופרטים השירותים, המדינה צריכה לתקצב אותם באופן ראוי ולהיות אחראית להם. המצב היום הוא שעמותות נאלצות לקושש תרומות מארצות אחרות, ושם הן נשאלות בסופו של דבר – אין לכן מדינה?"

"עמותות עומדות בפני פשיטת רגל כי פתאום ממציאים כללים חדשים"

"האוצר טועה בהתייחסות שלו לעמותות", טען פירון לקראת סגירת הדיון. "כמחוקק הייתי מייצר תחנה אחת שקופה שמיועדת לכולם, בלי יותר מדי גופים שמתערבים בחיי העמותות. ומי שהפר את התנאים – הוא יישפט וייקנס." מצנע הוסיף לדבריו כי "הביורוקרטיה נעשית סבוכה ובעייתית. במקום להעניש בחומרה את הסוטים, ממציאים עוד כללים ועוד נהלים. עמותות עומדות בפני פשיטת רגל כי פתאום ממציאים כללים חדשים. השיטה צריכה להיות סמכותיות, עם ביקורת וענישה – אך כזו שמאפשרת חופש פעולה."




ההזמנה לפאנל הבטיחה שיוקצה לעמותות זמן להצגת שאלות עבור נציגי המפלגות, והן אפילו התבקשו להגיש את שאלותיהן מראש. אך רק בדקות האחרונות של הכינוס הוקצה זמן סמלי להצגת שאלות ספורות מהקהל – ללא כל מענה ממשי מנציגי המפלגות. אורחים רבים ונציגי מפלגות הטיחו את השתוממותם ממצב עניינים זה, ונציגי "מנהיגות אזרחית" הבהירו כי כוונת הפאנל הייתה לאפשר לנציגי המפלגות להציג את יחסן כלפי המגזר השלישי ולקדם את חשיבותו בשיח הפוליטי.  

המאמר התפרסם לראשונה (+שינויים קלים) ב-מגפון

צילומים: טלי קורל

Translate