‏הצגת רשומות עם תוויות העבודה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות העבודה. הצג את כל הרשומות

9.1.13

פוליטיקלי קונקט





פאנל 'פוליטיקלי קונקט' של מנהלי המדיה והדיגיטל של המפלגות: על כוחה של המדיה החברתית מחד גיסא, ועל אזלת היד של ניטור כוח המדיה בארץ מאידך גיסא, וכמובן – ויכוחים אידיאולוגיים בין ש"ס לבין בנט. לשם כך התכנסנו.


ערב היום הראשון לפתיחת תשדירי הבחירות, ובשיאם של הממטרים, התכנסו בפאב בדרום תל-אביב מנהלי המדיה והדיגיטל של המפלגות המתמודדות לכנסת, כדי לחשוף טפח מן הנעשה מאחורי הקלעים של עיצוב המסרים הפוליטיים בזירת המדיה החברתית, וגם כדי להזכיר ולהדגיש את ערכה הייחודי שעדיין לא ממומש בישראל.

צילומים: טלי קורל





את הפאנל ארגנו אנשי המדיה עמית לביא וקשת מויאל, ואת הערב הנחה איש התקשורת דרור גלוברמן (נקסטר). את הדיון פתח יואב מרידור, מנכ"ל חברת באזילה (ניטור וניתוח תכנים). מנהלי המדיה שהשתתפו מטעם המפלגות: יואב מנור ודניאל אציל (יש עתיד), אסף פאסי (הבית היהודי), אליאב אללוף (התנועה), יוראי רונן (ארץ חדשה), נמרוד דוויק (מרצ),  ערן גפן (העבודה), קובי גמליאל (אריה דרעי).

יואב פרידור – מייסד ומנכ"ל משותף בחברת באזילה, שעוסקת בניטור ובניתוח של תוכן במדיה חברתית, התחיל באמת הפרוזאית להפליא – "בסופו של יום, מועמדים בוחרים להתמקד בפייסבוק. זה מה שאנחנו מנתחים ורואים מבחוץ. הדפים מנסים לסחוב את השיחה פנימה ולא להוציא אותה החוצה." יואב הביא דוגמאות בולטות לניתוח נפח השיח על אודות מועמדים בולטים כפי שהוא מתגלם ברשתות החברתיות, ובהן פייסבוק, טוויטר, יו-טיוב ופורומים חברתיים. "כשדוגמים את בנט, לפיד, יחימוביץ' ולבני – בנט הוא המשתמש הכבד ביותר ברשת של פייסבוק, והוא יוצר נפח רב של 'מדברים על זה', לעומת מתמודדים אחרים." וכנראה שיש לזה השלכות. יואב ממשיך, "שבועיים לפני הבחירות ורוב הסנטימנט כלפיו חיובי ברשת – 62% שיח חיובי, לעומת 11% מאוזן, ו-27% שלילי, וזה יוצא דופן ולא מובן מאליו. יש לו גם הכי הרבה נפח פעילות בפורומים – פורומים, זוכרים אותם? - בניגוד למועמדים האחרים"

"כאשר בדקנו מה קרה לנפח השיח בנוגע למפלגות לפי נקודות זמן - לפני הרכבת הרשימה, בהכרזה, ולאחריה, יש תופעה מדאיגה בגוש המרכזי – אפשר לראות בבירור את דעיכת העניין הציבורי ברשימות, מהרגע של הכרזת הריצה ועד לאחר ההצגה, הגרף [שמייצג את כמות השיח] יורד בהדרגה ובהתמדה."



"בארץ לא משתמשים במדיה בצורה מתוחכמת, ולא מנתחים אותה על כל היתרונות שגלומים בה, כמו שעושים בארצות הברית ובניו-מקסיקו. כבר בקמפיין הקודם של אובמה היה שימוש מורכב יותר בניתוח אמצעי המדיה." דרור גלוברמן הסכים עם דבריו של יואב פרידור – "הזירה הזאת בישראל נמצאת במקום לא מקצועי, ולא מתוחכם. למרות שאנחנו ב-2013, אנחנו נמצאים ב-2009 פלוס, לא הרבה יותר מזה."

אסף פאסי, מנהל המדיה של הבית היהודי, הדגיש את הזמינות והנגישות שיצרה המדיה המקוונת ובתוך כך את הקשר השוטף בין נציגי המפלגה לבין הקהל והמצביעים הפוטנציאליים: "הציבור נחשף אלינו לראשונה בצורה בלתי אמצעית. בפייסבוק יש אפשרות להיפגש בצורה ישירה, בלי העיניים של יונית לוי או כל אחד אחר במהדורת חדשות או בפלטפורמות המדיה הרגילות." בניגוד ליתר חברי הפאנל, העיר עמית לביא, מארגן הערב, אסף הוא לא איש מדיה חברתית.  "אני מחנך של כיתה י'. בהחלטה משותפת עם התלמידים שלי אני מלמד אותם עד עשר וחצי ואז לנוסע למטה שלנו בפתח-תקווה. לפני הדברים האחרים שאני עושה, אני קודם כל מחנך."

דניאל אציל ויואב מאור, מנהלי המדיה של יש עתיד, גם דיברו על הנגישות שיוצרת המדיה, ופייסבוק בפרט. דניאל: "השיח עבר למדיה החברתית, הנגישות של להכנס לפייסבוק ולהרשם לחוג בית. לא היה דבר כזה קודם בישראל." יואב: "לקחנו את האופי ההשתתפות והשימוש שיוצרת המדיה צעד קדימה, ויצרנו את האפליקציה 'גם אני הצבעתי', שדרכה המשתמשים יכולים לראות מי מהחברים שלהם הצביע ולמי."



אליאב אללוף, מנהל המדיה של התנועה, "היתרון האמיתי של המדיה החברתית הוא היכולת להראות את האדם שמאחורי המותג. הכוח של המדיה החברתית זה להראות את האדם כמו שהוא. צריך לחשוב על זה הרבה כשהמועמד שלך הוא אדם שתופס את עצמו מאוד ברצינות. אחד הטריקים שלי עם ציפי היה לשים לה את הקרמבו ליד המחשב. לא המצאתי את זה - היא אדם שאוהב קרמבו ואוכלת שניים ביום. כוונתה של ציפי הייתה לענות באותו ערב לגולשים על שאלות בנוגע למצע שלה, והיא לא הייתה שותפה לרעיון הקרמבו שלי. מתוך 700 שאלות שהתקבלו באותו הערב, 80 היו על הקרמבו. אחרי שהיא ענתה על זה היא אמרה לי שיש לה תחושה שזה יתפוס את כל הכותרות. עוד כחלק מהקמפיין בחרנו לשאול אותה שאלות ביוגרפיות, על סיפור הילדות שלה, על השם שלה שידעתי שהיא לא אוהבת, על המשפחה והבית האידיאולוגי בו היא גדלה. רצינו להראות אותה באופן בלתי אמצעי ככל שניתן, ואנחנו עושים את זה באמצעות המדיה החדשה."

יוראי רונן, מנהל המדיה של ארץ חדשה, "הדבר שאני הכי גאה בו הוא שאנשים מרגישים שהקמפיין של ארץ חדשה הוא באחריות אישית שלהם. לדעתי המוצר שלנו הוא המוצר הטוב ביותר – לשיווק ויראלי. יש לנו מזל גדול שצנזרו אותנו. היום אני גם מבין למה. תוך חמש שעות מהרגע שהפרק הראשון של השיטה עלה לכל אתרי החדשות הגדולים, הוא ירד מכולם. מטילים עלינו צנזורה, וברשת החברתית אנחנו משתמשים בתכנים שלנו באופן בלתי אמצעי." אולי כתוצאה מהצנזור, ממשיך רונן, "לשמחתי הרבה מאוד מהתומכים של ארץ חדשה מרגישים שהם חלק משבט, ואפשר לראות את זה בתגובות בערוצים שונים במדיה החברתית."
"כשמדובר במפלגה חדשה שרוצה להכנס לכנסת, ולא בוויכוח אם היא תקבל 15 או 18 מנדטים, השיחה באינטרנט היא מאוד חשובה. המדד של 'מדברים על זה' הוא המדד החשוב ביותר בפייסבוק למפלגות קטנות, חדשות ולא מוכרות."


נמרוד דוויק, מנהל המדיה של מרצ, "כולנו כאן מדברים על פייסבוק, מדיה חברתית לא מתחילה ונגמרת בפייסבוק. יש גם את יו-טיוב, שאנחנו עושים בו שימוש, וערוצים אחרים." נמרוד דיבר על השפעת המלחמה על הגישה לניהול התכנים: "הבחירות הקודמות היו הכנה להסקת מסקנות. המבצע הצבאי של עופרת יצוקה היה טראומה קשה מאוד למרצ. במבצע עמוד ענן במשך חמישה ימים קיבלתי קללות ונאצות של מוות ורצח מכל מי שקצת ימינה מאתנו. בהדרגה הצלחנו להגיע למצב שהיום אני מקבל קללות ולנאצות ואיומים במוות וברצח רק ממי שממש ימינה מאתנו. שבעת המתמודדים הריאליים של מרצ נמצאים גם ברשת ומגיבים לאנשים ולקהל ללא הפסקה."


ערן גפן, מנהל המדיה של העבודה, בהתייחס לתפקידו במטה של העבודה, בחר להדגיש את העובדה שהוא מסיט עצמו הצדה ממה שלטענתו באמת חשוב במצע ובמפלגה: "מה שמושך זה האישיות - לא האפליקציה, אלא הבן-אדם. התכנים שעולים אצלנו בעמוד לא נארזים על-ידי הפרסומאי. שלי רואה עצמה כאדם אידיאולוגי שיש לה מה להגיד לציבור, ויש לה רתיעה גדולה מספינים של פרסומאים. אנחנו עוזרים "בפריפריה", בעצה טובה, בקידום תכנים. מועמד זה לא קוקה-קולה. התפקיד של הפרסומאים יורד, העוצמה שלהם הולכת וקטנה. היום האישיות של המועמד היא המרכז."

כשקובי גמליאל, מנהל המדיה של אריה דרעי, התחיל בדבריו, הדיון הוסט מייד לפן המקצועי-מצפוני, בעקבות שאלתו של אסף פאסי, האם גמליאל יצביע לש"ס, המפלגה שעבורה הוא עובד. בשלב זה דרור גלוברמן הפנה את השאלה לכל המשתתפים וכולם השיבו בהרמת יד לאישור - כל יתר חברי הפאנל טענו שיצביעו למפלגות אותן הם מייצגים. "אני לא אצביע ש"ס", התוודה גמליאל, "אבל אני עדיין לא יודע לאיזו מפלגה כן להצביע. כרגע אין לי למי להצביע."
גמליאל הדגיש בדבריו את טענתו כי "למעט ארץ חדשה, כל הפוליטיקאים מיושנים ולא רוצים לחפש את ההזדמנות במדיה הזאת." על כך אליאב אללוף השיב לו שדעתו קיצונית, ואיננה נכונה בעיקר כשמדובר באנשי תקשורת לשעבר כמו יאיר לפיד ושלי יחימוביץ'.


בהתייחס לסוגייה זו המשיך אסף פאסי ואמר, "נקודת הכוח שלנו היא נקודת הכשל של אריה דרעי ושל מפלגת ש"ס. מה שאותי לימדו הבחירות האלה הוא שאתה חייב להיות מחובר למה שאתה עושה. ככה אני מלמד את התלמידים שלי וכך אני פועל בחיי היום-יום. אני מזועזע מהאפשרות שמישהו יקדם מפלגה שמנוגדת להשקפת העולם שלו. אני יותר מעריך את מרצ, עם הדעות השמאלניות שלהם, מאשר את המפלגות שמסתירות את דעותיהן האמתיות."

אליאב אללוף סגר את סוגיית כוחה של המדיה בדיון בשימוש במטאפורה החביבה עליו: "היום אתה יודע מה אנשים חושבים, ואתה יכול לנצל את זה כדי לשאוב הרבה מידע. אתה לא צריך להיות גיבור-נבל מהקומיקס של פעם, שנכנס לאנשים למחשבות, בשביל לעשות את זה. טלוויזיה היא אמנם עדיין הכוח הכי חזק שיש, אבל כדי לדעת אילו מסרים להעביר לצרכן הפסיבי של הטלוויזיה, צריך להכיר את הרשת החברתית."




 התפרסם במגפון תחת הכותרת מי שם קרמבו ליד המחשב של ציפי לבני ולמה?







3.1.13

יחימוביץ: אם המנקה תמות לא תדעו כי מישהו אחר יבוא וינקה במקומה



כינוס בחירות מיוחד של ויצו (2.1): פוליטיקאיות משיבות על שאלות ביחס למעמדן של נשים בצבא וברבנות, וגם עונות-מתחמקות בשאלת הענקת פרס כנס ירושלים לאגודת אפרת


"היום למנקה אין פנים ואין שם. היא חלק מחבילת עבודה. אם היא תמות לא תדעו ולא תרגישו כי מישהו אחר יבוא במקומה וינקה. וזה קורה במקצועות שלמים נוספים – זה קורה למורות, לעובדות סוציאליות, לאחיות." (שלי יחימוביץ')

ח"כ ציפי חוטובלי (הליכוד ביתנו), יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, פנתה בכנס לנשים צעירות בקריאה "להיכנס לפוליטיקה, כזירה היחידה שאפשר באמת להשפיע בה ובאמצעותה, ולבטא את הכישורים שלכן". 

העיתונאית מרב בטיטו, שהנחתה את הכנס: "בעלי ההגמוניה לא מוותרים עליה מרצונם, ואנחנו נמשיך לקחת אותה. אין לנו ברירה אחרת." 

ד"ר נבילה אספניולי, חד"ש – "בחברה הפלסטינית זו לא תקרת זכוכית – אלא גג מבטון"


צילומים: טלי קורל

במכללה האקדמית ת"א-יפו התקיים היום כינוס בחירות מיוחד של ויצו, שאירח נציגות מפלגות מובילות ובולטות המתמודדות לכנסת ה-19, לעימות פוליטי-חברתי תחת הכותרת: "כיצד הכנסת הבאה תפעל לקידום מעמד האישה בישראל?"
בעימות השתתפו: מיכל רוזין, מרצ, ד"ר עליזה לביא, יש עתיד, ד"ר נבילה אספניולי, חד"ש, מרב כהן, התנועה, ומרב מיכאלי, העבודה. הנחתה את העימות העיתונאית מרב בטיטו.

את הכנס פתחו גב' גילה אשרת, יו"ר ויצו ישראל, פרופ' נעמי חזן, ביה"ס לממשל וחברה במכללה האקדמית ולשעבר נשיאת קרן החדשה לישראל, וחברות כנסת נושאות תפקידים שלא השתתפו בדיבייט: ח"כ ציפי חוטובולי, הליכוד ביתנו, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה, וח"כ אורית זוארץ, התנועה, יו"ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים. שלי יחימוביץ, יו"ר מפלגת העבודה, הגיעה לשאת דברים עם תום העימות.

יו"ר ויצו, גילה אשרת פנתה לכלל המגיעים לכנס בקריאה "לצאת מהבתים ולממש את זכותכם להצביע. בעשותכם כן תנו אמון ביכולותיהן ובכישוריהן של נשים להנהיג את המדינה."

פרופ' נעמי חזן, דיקנית ביה"ס לממשל וחברה במכללה האקדמית, דיברה על נשים ככוח אלקטורלי ועל  חובתן לתת את דעתן על כך שכנשים הוכח בעבר בארץ ובעולם שהן יכולות להכריע את הכף בתוצאות הבחירות. "אני רוצה לספר לכם שיש פער מגדרי בהצבעה בישראל, ולנשים כקבוצה יש את היכולת להכריע על-ידי הצבעה שונה מגברים, על ידי הפעלת שיקול דעת ושקילה רצינית של החלטתן." פרופ' חזן קבלה על העובדה שלא רק זאת שיש מעט מאוד נשים בכנסת, כי אם על כך ש"יש לנו פחות מדי נשים שמחויבות לקידום שוויון מגדרי בכנסת."

"שוויון מגדרי הוא לא רק בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות והגיל הרך"

"ייצוג נשים בפרלמנט הישראלי הוא לא גרוע – הוא מחפיר. אבל זה לא רק עניין של מספרים, כי אם של תפיסת עולם. נציגה נאמנה בכנסת שמקדמת שוויון מגדרי חייבת לעשות זאת בכל תחום ותחום. אנחנו צריכות להבין שאנחנו לא חייבות לקדם את זכויותינו רק בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות והגיל הרך. אני קוראת לנשים כאן, המתמודדות לכנסת, להשמיע את הקול הנשי בכל תחום ותחום."

ח"כ ציפי חוטובלי הדגישה בדבריה כי "הפמיניזם הוא לא נחלת צד אחד של המפה הפוליטית. ועוד דבר אני רוצה להגיד – נשים תהיינה בחזית הבמה כשהאולמות בארועים שעוסקים ביחסי נשים בחברה לא יהיו מלאים בעיקר בנשים. בסופו של יום, בארועים שמטרתם קידום נשים, כמעט תמיד הקהל מורכב ברובו מנשים. נשים הן לא סקטור – הן הכוח המוביל בחברה. 13 נשים כיהנו בתפקידים בממשלות ישראל לעומת 200 גברים. אין כאן שום פרופורציה. אני אישית מתכוונת להאבק על זה שבממשלה הבאה תהיינה כמה שיותר נשים. אני רוצה להעיר לנשים הצעירות – תכנסו לפוליטיקה. זו הזירה היחידה שאפשר להשפיע בה, והמערכת היחידה שנותנת לכישורים שלכן לבוא לידי ביטוי אמתי."



ח"כ אורית זוארץ: "אני מחויבת לנשים, אני פמיניסטית, ואני לא מתביישת לומר את זה. אני אהיה גאה לשבת לצד מרב מיכאלי וסתיו שפיר בוועדת החוץ והביטחון כדי לאזן את השיח הגברי והפטריארכלי. הנושא המדיני איננו נושא לגברים בלבד. כאזרחית וכאמא במדינה הזו, יש לי אפס סובלנות למקום שגורר אותנו לעוד מלחמה. במפלגת התנועה הכנסנו למצע מאבק בלתי מתפשר בהדרת נשים, תוך הטמעת תכניות חינוכיות, בצבא, באקדמיה ובמקומות העבודה."

"כל אשה בישראל שנמצאת במעגל הזנות היא חלק בלתי נפרד ממני"

"היום, בזכות פעילות של נשים בכנסת, הרבה יותר קל לדבר על זכויות נשים וגם על סוגיית הסחר בנשים וסחר בבני אדם. ישראל מדורגת כאחת ממדינות היעד העיקריות לסחר בנשים. אני לא אתן לאף אחת לאנוס את אחותי, לחטוף אותה, או לדרדר אותה לזנות. כל אשה בישראל שנמצאת במעגל הזה היא חלק בלתי נפרד ממני. אנחנו צריכות לשאול ולבדוק איך אנחנו כנשים ישראליות נותנות יד לתופעה הבזויה הזאת של סחר בנשים, ולתת את הדעת על האופן שבו נושא זה מתחבר לציר הארוך של המאבק למען צדק חברתי שלא מתקיים בישראל."

במהלך העימות נציגות המפלגות התבקשו להתמקד בסוגיות העיקריות שבאמצעותן מפלגותיהן תפעלנה לקידום שוויון מגדרי:

מיכל רוזין, מרצ: "יש לנו תפיסת עולם שמאלנית-פמיניסטית, ואנחנו אומרים שלא יתאפשר צדק מגדרי עד שלא יסתיים הכיבוש. בשוק התעסוקה, היום המצב הוא ש-65% מעובדי הקבלן הן נשים, ואנחנו נפעל לקידום העסקה ישירה." עוד המשיכה רוזין בסוגיית הפרדת דת ומדינה: "כל עוד מחליטים בשבילנו עם מי להתחתן ואיך להתחתן, לא יהיה שוויון מגדרי. אנחנו נפעל לקידום נישואים וגירושים אזרחיים. אני רואה עצמי כממשיכה מסורת של חקיקה מגדרית: זהבה גלאון הגיעה למקום הראשון כמחוקקת מגדרית בכנסת האחרונה."
ד"ר עליזה לביא, יש עתיד: "בעזרת הדת היהודית מדירים נשים. הדת הפכה להיות כלי נשק וכלי הפחדה. נשים צריכות להיות מעורבות יותר בקהילה הדתית ובהנהגה."



"בחברה הפלסטינית אין תקרת זכוכית – הכניסו אותנו לחדר אטום מבטון"

ד"ר נבילה אספניולי, חד"ש: "אמשיך לקדם בכנסת את כל מה שקידמתי בחיים שלי במשך 40 שנים, ואמשיך לקדם את נושא השלום, כי בלי לקדם את השלום ובלי להסדיר את הבעיה המדינית אי אפשר לקדם את הסוגיה שלנו הנשים. בתור פלסטינית אזרחית המדינה, אמשיך לקדם זכויות נשים בתעסוקה. בחברה הפלסטינית תעסוקת נשים היא ברמה מחפירה, ואצלנו זה כבר לא עניין של תקרת זכוכית – אלא בגג בטון. הכניסו אותנו לחדר אטום שעשוי כולו בטון, שאי אפשר להתקדם בו לאף מקום. אצלנו דיני אישות היא לא רק סיסמה. צריך לטפל לא רק ברבנות אלא גם בשריעה ובכנסייה."
מרב כהן, התנועה, שהגיעה לדיון כאשר ניכר שהיא בחודש מתקדם בהריונה: "כאישה צעירה שרוצה להקים בית ומשפחה, אני מרגישה ממורקרת בשוק התעסוקה הישראלי. ההתחלה של השינוי התפיסתי היא במערכת החינוך, וגם בהגדרת התפקידים בתא המשפחתי."

"הגברים היום הם אלה שמחליטים לגבי צביון הכלכלה, החברה והמדינה"

מרב מיכאלי, העבודה: "עיניים מגדריות הן לא בהכרח עיניים של נשים, אלא עיניים שמסתכלות על טובת החברה בכללותה. כל הנושאים החברתיים צבועים בצבע של מי שמגדיר אותם, ואני בכוונה מדברת בלשון זכר, כי הגברים היום הם אלה שמחליטים לגבי צביון הכלכלה, החברה והמדינה. הבחירה שלי בשפת נקבה היא לא רק במשמעות הלשונית, אלא היא ייצוג של זוויות נוספות שלא הורגלנו להשתמש בהן. אני מעזה גם לומר, שהיא שפה יותר שפויה ופחות מתלהמת. רף הריגוש בפוליטיקה ורף השיח הם כל כך מתלהמים, עד כי שמאלנות היא שם נרדף לשנאת ישראל."

בסוגיית גיוס נשים לצה"ל והשפעת גיוס חרדים על אפליית אפשרית של נשים, התקבלו מהנציגות בעימות תשובות רבות שהיו בגדר ניגוח של עצם הבחירה בשאלה זו כמרכז השיח:

מיכל רוזין: "שירות נשים בצבא הוא לא ערך בפני עצמו. אבל יש חשיבות שלנשים תהיה יכולת להתקדם ולהגיע לכל מקום שהן רוצות. אני מעדיפה לקרוא לזה "שותפות באחריות" ולא "שוויון בנטל". כל אחד יכול לתרום בדרך אחרת."
ד"ר עליזה לביא: "שירות בצבא הוא כן ערך. וצריך להמשיך לפתוח את כל המסלולים בצבא לכל הנשים. הבעיה היא שמסלולים נפתחים ואין נשים שמגיעות, כי הן מוגבלות עוד בשלבים המוקדמים יותר בחינוך ובחברה."

"קידום נשים וגברים בחברה לא צריך לעבור בצבא"

ד"ר נבילה אספניולי: "אני אפעל להתנגדות לתפיסה שקידום נשים וגברים בחברה עובר דרך הצבא. אני נגד מיליטריזציה. כאזרחית פלסטינית של המדינה יש לי גם SAY. אני מקדמת חזון של מדינה לכלל אזרחיה. אני נגד השיח של חלוקה בנטל, ואני מקדמת את ערך ההתנדבות כערך מבוסס בחברה. בערבית יש ביטוי שקשה לתרגמו לעברית, "תאקפיל אישתמעי", שמשמעותו אחריות וסולידריות מתוך תפיסה של שחרור, ולא התנדבות כפויה כמו שרות לאומי. אני יוצרת שיח חדש של אחריות אזרחית."



"יש המון צביעות בשיח על שוויון בנטל"

מרב מיכאלי: "צריך לזכור שצבא זה ארגון שמתמחה באלימות. לא בכדי אומרים ואומרות אצלנו לפעמים שישראל היא צבא שיש לו מדינה ולא להפך. לפי דו"ח ועדת שגב, הצבא מחזיק שתי מערכות מיון נפרדות – מבחנים לבנים, ומבחנים לבנות. מסוע ורוד לבנות, וכחול לבנים. הבעיה היא לא רק בפתיחת מקומות נוספים לנשים. עדיין נשים רבות משרתות בתפקידי פקידות ומתן שירותים לגברים בתפקידים בכירים. זוהי ממש חניכה לשוביניזם, כי זה לא עוזר שיש אחוז מסוים קטן של נשים בתפקידים גבריים ולוחמניים. יש המון צביעות בשיח על שוויון בנטל: הצבא פוטר נשים נשואות, ופוטר נשים שמצהירות שהן דתיות – כי עדיין גברים הם אלה שמחליטים מה נשים יכולות לעשות ומה הן לא יכולות."



בשאלת קידום סוגיית הנישואים האזרחיים ומוסד הרבנות, הייתה תמימות-דעים יחסית בין הדוברות:

מיכל רוזין: "אנחנו דוגלים בביטול הרבנות כמוסד של המדינה. לכל אדם צריכה להנתן האפשרות לרשום עצמו כנשוי, גם לזוגות מאותו מין. המדינה צריכה לתקצב דת כמו שהיא מתקצבת תרבות ואמנות, אבל הדת לא צריכה להיות חלק מהמדינה."
ד"ר עליזה לביא הוסיפה כי "מי שהשניא את היהדות זה הממסד. צריך להחזיר את היהדות לישראלים." מרב כהן השלימה והדגישה כי "הרבנות הרחיבה לעצמה סמכויות מבלי שזה מעוגן בשום חוק. גם בזה צריך לעשות סדר."
מרב מיכאלי: "יש צורות חדשות של התקשרות בין אנשים, וצריך להכיר בהן מבחינה חוקית – יש הורים משותפים ללא נישואים, ויש משקי בית משותפים. בכל אלה צריך להכיר על-פי חוק"

עליזה לביא התבקשה להתייחס לשאלת הקהל בדבר השתתפותה העתידית של מפלגתה בטקס הענקת פרס כנס ירושלים מטעם עיתון 'בשבע' לאגודת אפרת [אגודה המתנגדת להפלות, הידועה גם בשם "האגודה לעידוד הילודה בעם היהודי"]. ההחלטה על קבלת הפרס עוררה סערה ציבורית בתקשורת ובמדיות השונות, וגם ח"כ זוארץ הביעה לאחרונה את התנגדותה להחלטה של עיתון 'בשבע'.
"את אגודת אפרת צריך להזיז מהמרחב הציבורי", השיבה לביא, "לדעתי האגודה לא צריכה לקבל שום פרס. אולם אנחנו במפלגה החלטנו לא להחרים אף אחד  בתקופת בחירות. לדעתי האישית כל אישה צריכה לקחת אחריות על גופה ואסור לאף אחד להתערב בזה."

יו"ר העבודה, שלי יחימוביץ', הגיעה לאחר תום הפאנל, וסיפרה לקהל על משנתה הפוליטית לקידום פמיניזם ושוויון מגדרי, גם בשוק התעסוקה:

"היום למנקה אין פנים ואין שם. היא חלק מחבילת עבודה"

"שוק העבודה עובר הדרדרות מאוד קשה, העסקה באמצעות קבלנים הופכת נפוצה יותר, ועובדי קבלן הם עבדים לכל דבר. ומי נפגע הכי קשה? החולייה החלשה כמובן, הנשים. תראו מה קרה למנקות. פעם במקום עבודה ידעו את שם המנקה, היא קיבלה תלוש שכר, הייתה זכאית לחופשה, קיבלה תלוש לחג. היום אין דבר כזה. למנקה אין פנים ואין שם. היא חלק מחבילת עבודה. אם היא תמות לא תדעו ולא תרגישו כי מישהו אחר יבוא במקומה וינקה. וזה קורה במקצועות שלמים נוספים – למורות, לעובדות סוציאליות, לאחיות. בתא המשפחתי, עדיין ברוב המכריע של המשפחות האשה אחראית על משק הבית, והגבר "עוזר" לה. החוק הפמיניסטי באמת הוא חוק חינוך חינם מגיל חצי שנה, כי הוא משחרר נשים באמת."

לסיום אמרה יחימוביץ', "המבחן האמתי הוא לא האשה המוצלחת מאוד, הכישרונית וחדורת המטרה וכוח הרצון, התותחית והמוכשרת. היא בכל מקרה תתקדם. המבחן האמיתי הוא כשמסתכלים על הגבר הבינוני ועל האשה הבינונית. לגבר הבינוני יש סיכויים גבוהים יותר להתברג בתפקידים משפיעים. ביום שהם ישתכרו שכר שווה, וביום שיהיה להם ייצוג שווה באליטות, וביום שהם יהיו חשופים לאלימות באותה מידה, אז נדע שהגענו לשוויון אמתי."



התפרסם לראשונה (2.1, עם שינויים מעטים+צילומים) במגפון תחת הכותרת:

אספניולי: בחברה הפלסטינית אין תקרת זכוכית אלא בטון


1.1.13

אצל מי הכלכלה צומחת?


עימות תקציב 2013 - כנס של מפלגת העבודה על רקע סירובו של נתניהו לעימות מתוקשר


"אצל אלה שמרוויחים פי 130 משכר המינימום, הכלכלה צומחת"
 'יו"ר העבודה, שלי יחימוביץ -

הערב בכנס "עימות" של מפלגת העבודה: יחימוביץ' מדייבטת מול אמירות מוקלטות של נתניהו, מהקהל זועקים שמטאפורה שהשתמש בה בזמנו נתניהו, "פרה שמנה", היא ח"כ מירי רגב, ופרופ' זליכה מצטט את יוליוס קיסר, את אריסטו, וגם את עגנון.

(הגרסה הקצרה של ארועי הערב)

"מי שמחלק את קופת הציבור לחבריו, סופו שימלא אותה בעוולותיו"



- מיוחס ליוליוס קיסר, שהביע מחאתו בסנאט הרומי בתגובה למתן העדפת יתר לבן משפחת הון, על חשבון כספי הציבור. צוטט הערב על-ידי פרופ' ירון זליכה, בערב עימות תקציב 2013, כמשל למדיניות נתניהו.


"במאה ה-21 אנחנו מכירים את המשפט על בשרינו", אמר זליכה, החשב הכללי לשעבר באוצר. "קופת הציבור ריקה כי מישהו חילק אותה למקורביו בצורה לא שוויונית ולא יעילה, שאסור שתימשך.

אריסטו אמר על אפלטון - 'אפלטון הוא חברי הטוב, אבל האמת גדולה ממנו'. בעשר השנים האחרונות עשיתי כמיטב יכולתי לשבור את מעגל השוטים ואת המדיניות הכלכלית שמחלקת את קופת הציבור לחברים. זה לא סוד שביבי ואני חברים טובים. פעלנו יחד לא אחת, וגם עבדנו יחד למטרות משותפות. כמישהו שאני רואה בו חבר ראיתי לחובה להזהיר אותו שאם ימשיך לחלק את קופת הציבור בצורה מעוותת - אני לא אשאר אתו, כי האמת גדולה מהחברות."



"אני אמנם תומך בשלי ומקווה שהיא תיבחר, אבל אני עושה את מה שעשיתי כל השנים האלה - תומך במדיניות נכונה, ומתנגד למדיניות לא נכונה. לפני הבחירות הקודמות סייעתי לנתניהו לבנות תכנית כלכלית שהצגנו לציבור, שכללה הפחתת מע"מ, הגברת תחרותיות, וביטול הטבות לבעלי ההון.

שום דבר מהתכנית לא בוצע. למחרת הבחירות נתניהו הזמין אותי לפגישה.

הוא כבר הספיק לשבת עם ראשי האוצר שהביעו התנגדות גורפת לתכנית ולכן הוא לא יכול לבצע אותה. אמרתי לו - 'אני כבר לא אעזור לך לאורך הקדנצייה, אבא אשא לך עצה אחרונה, ואם לא תשמע לה, כל זוג צעיר בארץ בשלוש שנים הקרובות יגדף אותך - אם הריבית במשק לא תעלה, מחירי הדיור יהיו גבוהים יותר מאשר הם היום, ואתה תכניס ציבור שלם לעוני לעשרים שנים הבאות.'

הוא שמע. חייך. ולא עשה כלום. אני מקווה שהזוגות הצעירים לא יחייכו ב-22 לינואר."

על התכנית הכלכלית ועל הלגלגנים



"אני לא מסכים עם כל מילה ומילה שכתובה שם. אני גם רוצה לעדן נקודות מסוימות. אבל באופן כללי התכנית היא היפוך מגמה לתכנית הנוכחית [של נתניהו] והיא תכנית שתשקם את מעמד הביניים ותאיץ את הצמיחה."


"הביקורת על התכנית היא מגוחכת, מקוממת, מטעה ומוטעה. האוצר, דובריו, סייעניו ובעלי ההון מפחדים ממנה, והם בחרו להתמקד במספר הקסם של 138 מיליארד שקלים.

גידול של 138 מיליארד שקלים הם לאורך 5 שנים, בממוצע 27 מיל' לשנה, בממוצע גידול נומינלי של 8% בתקציב בשנה, ובניכוי אינפלצייה גידול ריאלי של 5.5% בשנה. פירוש הדבר הוא שאם התכנית תיושם, אנחנו נצמח ריאלית ב-5-6%, בגידול זהה בתקציב, ללא העמסה של גרם אחד על כתפי הצמיחה. לכן המספר הזה של 138 הוא אפשרי, הוא ראוי, והחלוקה שלו, שהיא לא פחות חשובה, מחזירה את הכסף הזה למעמד הביניים ומטה."

'הלגלגנים דומים זה לזה בכל מקום וזמן: היום צוחקים ומחר משתוממים, ולאחר מכן מבקשים טובות הנאה, ולבסוף משתבחים ואומרים שהם אלו שנתנו את העצה על הדבר מלכתחילה.' 

"סופם של הלגלגנים יהיה כפי שניבא עגנון", סיים זליכה.

"נתניהו לא אוהב לשמוע עובדות"



"סטנלי פישר מדבר על הבור הכלכלי, ונתניהו מביע תרעומת", פתחה יחימוביץ'. "הנשיא מדבר לפני שגרירים על הצורך לחדש משא ומתן, ושקיפאון משמעותו הסלמה, והליכוד משתלח בו השתלחות קשה, וולגרית.


היום נשבר שיא חדש - ונתניהו מפטר במייל את הסטטיסטיקאי שלו, כי הסטטיסטיקות לא מוצאות חן בעיניו ולא מסתדרות עם המציאות המדומה שלו."



"אני ביקשתי ממנו לבוא לעימות אידיאולוגי, כי יש כאן שתי אידיאולוגיות הפוכות. מכיוון שהוא מסרב לבוא לעימות, בלית ברירה אנחנו צריכים להסתפק במעין עימות."
בהמשך התעמתה יחימוביץ' עם הבטחות נתניהו בסוגיית המוטיבציה שלו להגיע לבחירות, מדיניות המיסים שלא קיים, תפקידו של המגזר הציבורי, שאליו הוא מתייחס בזלזול, והצהרותיו לגבי "כלכלה חזקה."

"לא ממליכים מלכים שלושה שבועות לפני בחירות"



"אצל אלה שמרוויחים פי 130 משכר המינימום, הכלכלה צומחת. המנהיגות מזכירה לי את קברניטי הטיטניק, מפארים את הספינה ואת עוצמתה ויכולתיה, בזמן שהם מובילים אותה לאבדון ולהתרסקות.


אנחנו נשארנו המפלגה היחידה שקוראת תיגר על שלטון נתניהו. כל המפלגות האחרות סיימו עם הצגות תכניתיהן והכתירו את ביבי למלוכה - אבל לא ממליכים מלכים שלושה שבועות לפני בחירות.

אנחנו הולכים לנהל קרב והמסר שלנו לתקווה הוא לא מסר ערטילאי או רומנטי, אלא מוחשי ומוצק שנטוע בקרקע המציאות, ועובר עמוק בתוך הכלכלה והחברה ויאפשר לנו את הכוח והלגיטימציה לחולל שלום."

צילומים - טלי קורל. הועלה לראשונה ל-MYSAY.



30.12.12

הזמנה לעימות תקציב 2013


מפלגת העבודה מפרסמת הזמנה לעימות כלכלי:

תקציב 2013 - העימות

31.12.12

"באירוע נציג אחד מול השני את תקציב הגזרות המתוכנן של נתניהו אל מול תקציב הוגן של מפלגת העבודה ונקיים עימות על התפיסות הכלכליות-חברתיות בין יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ' לבין ראש הממשלה, בנימין נתניהו."

יש להרשם בעמוד המיועד, באתר של שלי יחימוביץ', ראשת מפלגת העבודה



העימות יתקיים בקניון עזריאלי במודיעין, ויש הסעות חינם מרחבי הארץ: ירושלים, באר-שבע, תל-אביב, ועוד.



מהארוע שנערך -



Translate