"אוקספם" נגד העושר הקיצוני

דו"ח של התאחדות אוקספם מגדיר את "העושר הקיצוני" כבעיה החברתית הגדולה ביותר העומדת בפני העולם, ומצטט את פרופ' ריצ'רד וילקינסון שאמר כי

"החלום האמריקאי מציאותי יותר בשוודיה מאשר היה אי-פעם בארצות-הברית"

טלי קורל

אוקספם היא התאחדות בין-לאומית שנוסדה באנגליה בשנת 1942 והיום מונה שבעה-עשר ארגונים הפועלים בשיתוף פעולה ביותר מ-90 מדינות, כחלק מתנועה עולמית למיגור העוני הקיצוני והבעיות החברתיות הנגזרות ממנו. ההתאחדות מצהירה על כוונתה להשפיע על בעלי הכוח והאמצעים כדי להבטיח שאנשים הלכודים במעגל העוני יוכלו לשפר את חייהם ולהיות מעורבים באופן פעיל בהחלטות החברתיות-כלכליות המשליכות על חייהם.

בדו"ח שפרסמה ההתאחדות ב-18 בינואר, הגדירה את הגדילה הגוברת בעושר הקיצוני ובחוסר השוויון העולמיים כמזיקים להתפתחות החברה האנושית. הדו"ח מצטט את פורום הכלכלה הבין-לאומי שציין לאחרונה את אי השוויון הכלכלי כאחת הסכנות העולמיות הגדולות ביותר העומדות בפני העולם בשנת 2013, ומוסיף כי קרן המטבע הבין-לאומית ומגזין האקונומיסט מצדדים בהגדרה זו. הדו"ח ממשיך וטוען כי תנועות המחאה הציבוריות ברחבי העולם שקראו ל"כיבוש" המוקדים הקפיטליסטים ("Occupy…" ), שיקפו את הדאגה הציבורית לכך שהפערים הכלכליים הרחיקו לכת.

בעשור האחרון, טוענים באוקספם, המיקוד היה באופן בלעדי רק בחציו האחד של משאוות האי-שוויון: סיום העוני הקיצוני. החצי שממנו התעלמו לכאורה, הוא העושר הקיצוני, מפני שהוא נתפס בלתי-רלוונטי לפתרון הבעיה, על רקע ההנחה כי עושר הוא תנאי מקדים לצמיחה גורפת שמסייעת בסופו של דבר גם לעניים ביותר ומבססת את טובת הכלל.

עוד הדו"ח גורס כי "חלה התקדמות גדולה במאבק נגד עוני הקיצוני. חייהם של מאות מיליוני בני אדם השתפרו דרמטית, הישג שהוא בחזקת תקדים היסטורי שהעולם צריך להתגאות בו."

"אוקספם מאמינים שהפחתת האי-שיוון היא המפתח למאבק בעוני והבטחת עתיד יציב לכל אדם. בעולם שבו המשאבים מוגבלים, איננו יכולים לשים קץ לעוני אלא באמצעות הפחתת אי-השוויון במהירות."

"וזו הסיבה שבשמה אנו קוראים למשימה גלובלית חדשה – מיגור העושר הקיצוני עד 2025, עצירת הגדילה המאסיבית של אי-השוויון שמתרחש ברוב המדינות ב-20 השנים האחרונות, והשבתו לנתונים של שנת 1990."

בשלושים השנים האחרונות, טוען הדו"ח, אי-השוויון הכלכלי גדל בצורה דרמטית במדינות רבות, ומביא את ארצות הברית כדוגמה, בה הרווחים של 1% מהאוכלוסייה הכפילו עצמם משנת 1980 מ-10% ל-20%. לעשירית האחוז העליון (0.01%) הרווחים הוכפלו ב-4. אך תופעה זו איננה ייחודית לארה"ב, ובאנגליה, טוענים באוקספם, "האי-שוויון חזר לרמות שלא נראו מאז ימי צ'ארלס דיקנס". עוד מביא הדו"ח כדוגמה את סין, שבה 10% מרוויחים כמעט 60% מההכנסה, מה שמציב אותה בזהות עם דרום אפריקה, שזוכה לתואר "הארץ הבלתי-שוויונית בעולם ובמידה משמעותית יותר אי-שיווניות מאז ימי סוף האפרטהייד." הדו"ח מציין כי גלובלית ההכנסה של האחוז העליון העולמי גדלה ב-60% בעשרים השנים האחרונות, וההגדלה של 0.01% בהכנסה עלתה אף יותר. המשבר הכלכלי האיץ את התהליך, ושוק המותרות רשם צמיחה משמעותית, של שתי ספרות, בכל שנה מאז תחילת המשבר. על-פי אוקספם, מעולם לא הייתה דרישה כה גבוהה למוצרי מותרות.

ריכוזם של עושר וכוח במעט מאוד ידיים הוא אינו יעיל כי הוא מדכא דרישה, טוענים בדו"ח של אוקספם ומתבססים על אמרתו המפורסמת על הנרי פורד, שהושמעה לאחרונה מפי המיליארדר ניק האנאוור (Hanauer) בהרצאת טד המדוברת שלו. "אם הכסף היה מתחלק באופן שוויוני יותר באוכלוסייה אז היה מקנה ליותר אנשים יותר כוח קנייה, שבתורו היה מגביר צמיחה ומנמיך אי שיוויון. 100 המיליארדרים הגדולים הוסיפו 240$ מיליארד לעושרם הפרטי ב-2012, מספיק כסף כדי לפתור את בעיית העוני הגלובלי 4 פעמים." בדו"ח מתייחסת ההתאחדות למחקר קודם שלה, לפיו בדרום אפריקה מליון אנשים נוספים ידרדרו לעוני עד שנת 2020, על רקע אי-השוויוניות הכלכלית הייחודית למדינה.  

"אם נולדת עני בחברה מאוד לא שוויונית, גדלה הסבירות שתסיים את חייך בעוני. ניידות חברתית צונחת משמעותית במדינות בהן אי-השוויון גדל. כאשר אליטות עשירות מנצלות את כספן לקניית שירותים ייעודים להן, כגון חינוך פרטי או בריאות, פוחת לגביהן העניין בשירותים ציבוריים או בתשלום מיסים שתומכים בהם. ילדים למשפחות אלה גדלים לסבירות גבוהה להיות עשירים באותה מידה, אם לא יותר עשירים מהוריהם."

"מחסור גובר במשאבים כמו אדמה ומים משמעותו שנכסים הופכים להיות בשליטה מונופולית בידיהם של המעטים. המאבק בעוני על רקע הגדילה בעושר הקיצוני יהיה קשה יותר כשהמשאבים יהפכו ליותר נדירים."

הפתרונות העיקריים המוצעים בסוף הדו"ח כאמצעים למאבק הם הקצאת שירותים ציבוריים בחינם, נגישות לחינוך איכותי לכל, ורגולציה של המיסים, ובתוכה הגבלת היחס הכפול של שכר העשירים ביותר לעומת העניים ביותר, והטלת מיסים גבוהים יותר על עשירים.

הידיעה פורסמה בגרסה מקוצרת באתר האייל הקורא

קישורים רלוונטיים

http://www.oxfam.org/sites/www.oxfam.org/files/cost-of-inequality-oxfam-mb180113.pdf

http://www.oxfam.org/en/pressroom/pressrelease/2013-01-19/annual-income-richest-100-people-enough-end-global-poverty-four-times

http://www.youtube.com/watch?v=IQi6xJ3-7l4

http://www.weforum.org/

http://www.ted.com/talks/richard_wilkinson.html