האם נשים ממעטות לכתוב בוויקיפדיה?

אקדמיית ויקיפדיה ישראל החמישית תתקיים בשבוע הבא תחת הכותרת: "מדוע נשים ממעטות לכתוב בוויקיפדיה?"

בישאקה דאטה, חברת הוועד המנהל של קרן ויקימדיה העולמית: "אם את אישה, בואי ותצטרפי אלינו. אנחנו קהילה נפלאה, ואנחנו צריכים אותך. הרבה נשים מהססות להאמין שאכן יש להן ידע שהן יכולות לתרום לעולם. שכחו מזה - לכל אחת מאתנו יש ידע שהיא יכולה לחלוק. אני מזמינה את כולכן להצטרף אלינו להרפתקה המופלאה של ויקיפדיה"

טלי קורל

נכון לכתיבת שורות אלו, בוויקיפדיה העברית יש כ-146,790 ערכים. האם רובם נכתבו על-ידי גברים?

"עיינו ערך נשים – מדוע נשים ממעטות לכתוב בוויקיפדיה" שואלת כותרת הכנס החמישי של אקדמיית ויקיפדיה הישראלית, ומבטיחה בכך שסוגיית ייצוג הנשים לא נעדרת מן השיח הוויקיפדי. הכנס יתקיים השנה ב-2 ביוני במרכז הבינתחומי בהרצליה, ותתכבד לפתוח אותו יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ ד"ר עליזה לביא (יש עתיד). ח"כ לביא הודיעה בימים אלה על פתיחתה המחודשת של ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות, בראשותו של ח"כ דוד צור (התנועה).

עוד תתכבד להרצות בו הפעילה החברתית בישאקה דאטה (Bishakha Datta) מהודו, חברת הוועד המנהל של קרן ויקימדיה העולמית. דאטה, המתגוררת במומבאיי,  היא פעילה חברתית פמיניסטית, עיתונאית ויוצרת סרטים דוקומנטריים. היא ייסדה את הארגון Point Of View הממוקם בהודו, שמטרתו לקדם נשים באמנויות, בתרבות ובתקשורת. ב-1998 ערכה את הספר "ומי יעשה את הצ'אפטי?" (And Who Will Make The Chapatis?) שסיפר את סיפוריהן של נשים כפריות והשתתפותן בפוליטיקה ההודית. ב-2003 יצרה את הסרט In The Flesh, שהתבונן מקרוב על חייהם של שלושה בני אדם בזנות בהודו.

בהרצאה שנתנה ב-2011 סיפרה דאטה שכשאלו אותה אם היא פמיניסטית היא השיבה "אני פמיניסטית כי פמיניזם זה הרעיון הרדיקלי לפיו כל הנשים הן אנושיות". השנה היא סיפרה: "יש לי שם משתמש בוויקיפדיה, ואני עורכת לעתים קרובות בשפה האנגלית את הערכים בתחומים שמעניינים אותי, בדרך כלל סוגיות שקשורות בנשים, וגם אמנויות, תרבות, ספרות וקולנוע. אני מקווה שיום אחד אני אצליח לערוך את כל הערכים שאני חולמת לערוך אותם. יש לי מסר לציבור, ובעיקר לנשים – אם את אישה, בואי ותצטרפי אלינו. אנחנו קהילה נפלאה, אנחנו צריכים אותך. אני חושבת שהרבה נשים מהססות להאמין שאכן יש להן ידע שהן יכולות לתרום לעולם. שכחו מזה - לכל אחת מאתנו יש ידע שהיא יכולה לחלוק. אני מזמינה את כולכן להצטרף אלינו להרפתקה המופלאה של ויקיפדיה."

בהשתתפותה בכנס הישראלי תדון דאטה בהיעדר הנשים בוויקיפדיה (לפי נתוני קרן ויקימדיה, רק 15% מהכותבים בוויקיפדיה הן נשים) ובתכנית האסטרטגית של התנועה לעלות את מספר הכותבות בוויקיפדיה ל-25% עד 2015.  הכנס ינסה להתמודד עם הסיבות, ההשפעות ועם התוצאות של שיעור הכותבות הנמוך בוויקיפדיה.

בתום הרצאת הפתיחה יתקיים פאנל שידון בהיעדרותן של כותבות ועורכות נשים, ובהצעות להעלאת מספר הכותבות, בהנחייתה של ד"ר עמית לביא דינור מהמרכז הבינתחומי הרצליה, ובהשתתפות: קרין נהון, חוקרת ומרצה בתחום פוליטיקה של המידע; שאולה הייטנר, חברת ועד איגוד האינטרנט הישראלי; יעל מרון, חברת ועד עמותת ויקימדיה ישראל ועורכת בוויקיפדיה; דאגלס איטו, עורכת בוויקיפדיה; ורונית הבר, עורכת ראשית של מגזין סלונה.

בתום הכנס תועבר למעוניינים סדנת עריכה בוויקיפדיה שתועבר על ידי הצוות העורכים המתנדב בוויקיפדיה העברית במטרה להגדיל את מספר העורכים בעברית.

כנס "אקדמיית ויקיפדיה" יתקיים זו השנה החמישית, ביום ראשון, 2 ביוני 2013, החל משעה 09:30, במרכז הבינתחומי הרצליה, בניין אריסון – לאודר למנהל עסקים, אודיטוריום עטרה קאופמן (206 A).

הכנס מופק על ידי עמותת ויקימדיה ישראל בשיתוף בית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה ומתקיים בחסות איגוד האינטרנט הישראלי.

השתתפות בכנס אינה כרוכה בתשלום, אך דורשת רישום מראש באתר הכנס:

http://www.wikimedia.org.il/events/conf13

סדר יום

http://www.wikimedia.org.il/events/conf13/program/

המאמר במגפון - "מדוע נשים ממעטות לכתוב בוויקיפדיה?"

צילום: ליין הארטוול

מפגש קרוב של פרויקט הדיון: אסטרטגיה וקבלת החלטות בממשלת ישראל

ההרצאה הקרובה תתקיים ב-13.6, בבר המינגוויי, ריינס 2, ת"א. 20:00

מתוך עמוד הפייסבוק של הפרויקט:

אחרי האירוע המוצלח בשיתוף "כלכלה על הבר", פרויקט "הדיון" שמח להזמין אתכם לאירוע מרתק בו נארח את מר עובד יחזקאל, לשעבר מזכיר ממשלת ישראל, ונשמע ממנו על אסטרטגיה וקבלת החלטות במדינה.

תהיתם אי פעם, איך נראה תהליך החפיפה של שר חדש שנכנס למשרד? איך משפיעה השיטה הפוליטית הנהוגה בישראל על סדר היום של ראש הממשלה? מה הדרך שבה מתמודדים בממשלה עם משברים? ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את זה? 

מר עובד יחזקאל, מזכיר הממשלה הששה-עשר, מביא אלינו את הידע הרחב שלו בייעוץ אסטרטגי, וכן נסיון של למעלה מ-20 שנה בפוליטיקה הישראלית, ויספר לנו איך נראים מבפנים תהליכי קבלת ההחלטות בבממשלת ישראל.

יחזקאל היה מזכיר הממשלה במהלך כהונתו של אהוד אולמרט, כראש ממשלת ישראל השלושים ושתייים. לפני כן כיהן במספר תפקידים לצידו של אולמרט, במשרד התמ"ת ובעיריית ירושלים. כיום יחזקאל הוא מהבעלים של חברת ת.א.ר.א. לייעוץ אסטרטגי, ומתגורר עם משפחתו בעיר רמלה, בה נולד וגדל.

19:30 פתיחת שערים, 20:00 מתחילים.

ניתן להזמין מקום על- ידי שליחת הודעה לדף של המינגווי, בקישור הבא:

http://www.facebook.com/Hemingway.tlv/

פרויקט "הדיון" יוצר תרבות חדשה של שיח ציבורי בארץ, המביאה את הפוליטיקה והמדיניות הציבורית לבר המקומי.

נתראה,

פרוייקט "הדיון",

מחזירים את הדיון לציבור

עוד על "הדיון":

http://megafon-news.co.il/asys/archives/101713

http://www.hadiun.org.il/?p=59

חנוך מרמרי, עורך 'העין השביעית', שואל ועונה: מיהו עיתונאי?

"כדי להגדיר מהו חיסיון עיתונאי, מיהו מקור עיתונאי, ומהו חומר עיתונאי, יש צורך להגדיר משפטית – לראשונה בתולדות העיתונות – מהו המעשה העיתונאי וכנגזרת מכך, מיהו עיתונאי"

"במאה הקודמת די היה להסתמך על ההגדרה המעשית המתבקשת, שעיתונאי הוא איש מערכת עיתון, כהגדרת עיתון בפקודת העיתונות (המנדטורית, המיושנת להחריד). במאה הנוכחית רבים העיתונאים הפועלים באופן עצמאי מחוץ למסגרת של ארגון עיתונאי – כבלוגרים ברשת, לדוגמה – והגדרתו המשפטית של עיתון איבדה את שארית ערכה."

(...)

"על ההגדרה החדשה להיות פשוטה, עקרונית, וניתנת להחלה על כל תוצר עיתונאי עכשווי ועתידי. אין היא צריכה להגדיר מקצועיות ולא מבנה ארגוני. יתרה מכך, ההגדרה החדשה איננה לאדם אלא ל"מעשה". הגדרה זו תאפשר לומר כי כל אדם העושה מעשה עיתונאי לתכלית עיתונאית הינו – ברגע המעשה – עיתונאי לכל דבר ועניין.

אם תלמידת כיתה ו' מראיינת את מנהלת בית הספר לעיתון בית הספר, ושואלת אותה שאלה קשה על בסיס מידע שקיבלה מאחד מעובדי מזכירות בית הספר – זהו "מעשה עיתונאי". התלמידה היא "העיתונאי", עובד המזכירות הוא "המקור העיתונאי" (ועל כן נהנה מחיסיון עיתונאי), ועיתון בית הספר הוא "העיתון". בואו נקווה כי במקרה שהמנהלת תפסול את הפרסום מסיבות לא ענייניות – תוכל התלמידה לפנות בתלונה למועצת העיתונות (העתידית, כמובן) ועניינה יובא בכבוד הראוי לבית הדין לאתיקה."

(...)

"ד"ר ישגב נקדימון, אחד ממשתפי הדיון בנושא החיסיון העיתונאי, שהתקיים בשבוע שעבר מטעם "העין השביעית" ועמותת הצלחה במכון הישראלי לדמוקרטיה, הציע נוסח מזוקק להגדרת המעשה העיתונאי: "כל אדם שאוסף מידע לשם פרסומו לציבור". נקודת מוצא ראויה בהחלט להתחיל ממנה את הדיון המעשי."

http://www.the7eye.org.il/64524

עמוס שוקן במכתב לעובדי "הארץ": האסטרטגיה שהופעלה משנת 2012 היא מוצלחת

דבורית שרגל חושפת ב-"ולווט אנדרגאונד" את המכתב השלם של עמוס שוקן לעובדי "הארץ" (23.5): 

"מול מצב גרוע ביותר אשתקד הושג שיפור גדול שלפחות מאפשר לנו לחשוב על העתיד, אבל למרות השיפור, התוצאות הכספיות עדיין אינן מבטיחות קיום יציב של העיתון"

אל: העיתונאיות והעיתונאים ב”הארץ”

מאת: עמוס שוקן

לקראת האסיפה שלכם היום אני רוצה להציג בפניכם את הדברים כפי שאני רואה אותם, אכן בצורה קצת שונה מזאת שהציג הועד.

בפגישתנו האחרונה עם הועד לפני פחות משבועיים הראינו את מצגת הנתונים על תוצאות הרבעון הראשון של שנת 2013, שהוצגה בישיבת הדירקטוריון שהתקיימה בסוף אפריל. לא אתן כאן מידע מפורט מתוך המצגת, אבל ההשוואה בין תוצאות הרבעון הראשון של 2013 לבין התוצאות של הרבעון הראשון של 2012 מביאה למסקנה ברורה: אלמלי ננקטו בשנת 2012 הצעדים שההנהלה נקטה ואשר להם, מוכרחים להודות, הועד התנגד בשלב מסוים, עד כדי השבתת העיתון, “הארץ” לא היה יכול לשלם משכורות ולא היה יכול לתפקד.

ראוי לומר עוד משהו. הפגנתם אשתקד בקריאה להנהלה להתפטר, אבל מן המבט של תוצאות הרבעון הראשון של 2013 אפשר לומר שהאסטרטגיה שנקבעה על יד הנהלת העיתון עוד בסוף שנת 2011, והופעלה החל משנת 2012, לפחות בשלב זה, נראית מוצלחת, גם אם כללה צעדים שלא אהבתם ופה ושם גם התנגדתם להם.

האסטרטגיה שקבעה ההנהלה נשענה על שלושה נדבכים עיקריים: פיתוח הנוכחות הדיגיטלית של העיתון, שמירה על אלה מבין מנויי העיתון כל השבוע אשר משלמים דמי מנוי ראויים, ומאמץ להגדיל את מספר מנויי העיתון, בפרט ביום ששי, ולהגיע על ידי כך לקהל קוראים נוסף. מן המבט של הרבעון הראשון של 2013 אפשר לומר שכל היעדים שנקבעו בתחומים האלה הושגו, ובמה שנוגע למנויים הדיגיטליים התוצאות עברו במידה משמעותית את היעדים.

הועד התנגד לפיטורי עיתונאים, אבל הוא גם נוכח שהקטנת ההוצאות נעשתה גם בקרב מגזרי עובדים אחרים ובסוגי הוצאות נוספים. ברור שרק השילוב בין הישגי האסטרטגיה שקבעה ההנהלה, ההתגייסות הניהולית בכל חלקי העיתון כולל במערכת, התגייסות העובדים שבמקרים לא מעטים הוטל עליהם עומס נוסף וההקטנה המשמעותית בעלויות, הוא שאפשר לייצב חברה שבשנת 2012 נראתה כמתרסקת.

מול מצב גרוע ביותר אשתקד הושג שיפור גדול שלפחות מאפשר לנו לחשוב על העתיד, אבל למרות השיפור, התוצאות הכספיות עדיין אינן מבטיחות קיום יציב של העיתון. אמרנו לועד שעלינו לעשות מהלך נוסף של הקטנת עלויות, אמנם קטן בהרבה מזה של השנה שעברה, אך כולל גם פיטורים אפשריים. הועד השיב לנו שפיטורים אינם נחוצים ורק יפגעו שוב ביכולת לעשות עבודה מקצועית ושחיסכון בהוצאות אפשר להשיג בדרכים אחרות, בהן למשל “הקפאה של דמי הניהול הנדיבים שמושכים בני משפחת שוקן, בשנים טובות ובשנים רעות” אם לצטט את מכתבו של הועד.

אמרתי לועד שלא נתייחס למידע שמישהו פרסם באיזה אתר, כמו שלא ניכנס לרזולוציות אישיות לגבי אף עובד. בכל מקרה, אם בכלל, מה שאפשר לומר על בעלי המניות של החברה שהם הזרימו לתוך החברה 280 מיליון ₪ בשני גיוסי הון משמעותיים בשנים האחרונות ושבני משפחת שוקן ויתרו על 40% מן הבעלות מבלי שקיבלו שקל בתמורה, וזאת רק כדי לבסס את יכולתה של החברה להתקיים. אמרתי לועד שראה את ההיקף הכספי של הירידה בהוצאות החברה שכל אחד מבין שאי אפשר לעשות מהלך כה נרחב כפי שנעשה בחברה, ועוד לשלם סכומים כפי שמישהו פרסם.

לא פירטנו תוכניות קונקרטיות של הקטנת עלויות נוספת, כי עוד אין לנו כאלה, אבל אמרנו לועד שכאשר תתגבשנה, הן תוצגנה לפניו. הועד טען שהוא כבר רואה פיטורי “צמצומים” במקרים בודדים, ואכן אמרנו לו שמספר מקרים הם שאריות של המהלך הקודם. בישיבה קודמת הראינו לועד את תקציב החברה ל-2013 על בסיס חודשי שהראה ירידה מסוימת בעלויות השכר ברבעון הראשון והשני, בעיקר בגלל אי מימוש, מסיבות שונות, של חלק מן המהלך שנועד להסתיים בדצמבר 2012.

זה נכון שאנו מנהלים משא ומתן בנוגע לאפשרות של העברת המערכת לחולון. הראינו לועד את תחשיב הכדאיות הכלכלית למהלך, אם כי עדיין לא התקשרנו בהסכם. רבים מכם ענו על סקר שהעברנו כדי שנוכל להבין את משמעויות המעבר הזה מבחינת הנגישות למקום העבודה, וכאשר נעבד את התוצאות נציג אותן לועד יחד עם משמעויות ופתרונות לגבי הנגישות למקום חדש אפשרי, וכמובן נקיים עם הועד דיון על מכלול המשמעויות.

אנו מטפלים בסוגיית צלמי העיתון שהועד העלה בפנינו, ובפגישתנו מחר עם הועד נציג לו נתונים וגם את הדרך לגיבוש פתרון שהחלטנו עליה.

בעניין עכבר העיר אונליין: לאחר סגירת “עכבר העיר” המודפס ופיטורי כל עובדיו, העברנו את האתר “עכבר העיר אונליין”, לחברה חדשה, חיצונית, עם שותף, הפרסומאי תמיר יולביץ’ שינהל את האתר וישנה את האיפיון שלו בצורה מסוימת. אחרי שעובדי האתר דחו הצעה מסוימת שלנו לרציפות, סיכמנו עם כולם את סיום עבודתם בחברה בתנאי המפוטרים במערכת אשתקד.

ועוד משהו: העתיד של החברה לא יכול להיות רק עתיד של צמצומים. אנו צריכים לעשות דברים שיש בהם פוטנציאל לצמיחה במסגרת האסטרטגיה שקבענו לעצמנו. בתוך זה יש גם התהליך המסובך מאוד של העברת דגש מן הפרינט לדיגיטל, ויצירת סינכרוניזציה נכונה בין שני אלה. שמענו ביקורת על הנכונות שלנו להוציא כסף על נסיעה של משלחת לימוד לניו יורק. אנו עושים את זה כדי ללמוד על הדרך הנכונה של הפעלת עיתונות דיגיטלית בעיתוני פרינט ובעיתוני דיגיטל בלבד. כדי לא להיכשל אנו צריכים לחדד את ההבנה שלנו איך נכון לעבוד. כשאנו מביאים לאתר את חדר 404 במהלך ניסיוני למספר חודשים בשלב זה, אנו מביאים תכנים שלא ייצרנו בעצמנו, בניסיון לראות אם זה יביא את התוצאות המקוות. אם נעסוק רק בהגנה על הקיים, חוששני שנחיה בעולם מתכווץ, ובזה איננו רוצים.

השבתי כאן על מרבית העניינים שהועד העלה במכתבו. נהגנו עם הועד בשנה האחרונה בפתיחות מירבית, ונמשיך לנהוג כך, ואני חושב שהדיאלוג בינינו הוא הדרך הנכונה ולא הכרזת סכסוך עבודה.

בברכה,

עמוס שוקן

http://velvetunderground.co.il/?p=42688

צילום הלוגואים מתוך האתר של ד"ר מרדכי נאור 

בדיון המקדים בעניין "תנובה": השופטת הצדיקה את טענת התובעות לעוגמת נפש

השופטת בדיון בתובענה הייצוגית נגד תנובה: 'על תנובה להידבר עם התובעות'. הצדיקה את העוגמה של התובעות בשם הציבור מכך שתנובה לא אכפה תקנות לפיקוח על בעלי החיים במשחטה

השופטת תמר בזק-רפפורט השוותה את הסוגייה לפרשת הסיליקון בחלב "תנובה": "אם שתיית סיליקון בחלב פוגעת באוטונומיה של האדם על אף שלא הוכח שיש לזה משמעות מעשית, קל וחומר שאדם יכול להרגיש שלא בנוח מכך שהוא ניזון מבשר כשחלק מהכללים לא נשמרו". תנובה בכתב ההגנה: "הנורמות המגנות על בעלי חיים מפני התאכזרות לא נועדו להגן על האינטרסים הפרטיים של צרכני מוצרי הבשר."

טלי קורל

ביום שני (אתמול) דן בית המשפט המחוזי בירושלים בשתי בקשות לתביעה ייצוגית שהוגשו נגד "תנובה" בעקבות תחקיר כלבוטק שחשף התעללות בבעלי חיים במשחטת "אדום אדום" – המצטרפות יחדיו ל-300 מיליון שקלים נגד "תנובה" בגין הסתרת מידע מן הציבור, עוגמת נפש והפרת תנאי צער בעלי חיים.  הבקשות שנידונו, אחת על-ידי רות קוליאן באמצעות עו"ד האני טנוס, והשנייה על-ידי פרח אמזלג באמצעות עו"ד אביעד אמזלג.

בתובענה הייצוגית של עו"ד אמזלג, הוגדרה הקבוצה התובעת: "כל אדם אשר רכש, מאת המשיבה או באמצעותה, בשבע השנים שקדמו להגשת בקשה זו, מוצר בשר מתוצרת המותג "אדום אדום", ובשל הצפיה בתחקיר ששודר בתכנית "כלבוטק" בתאריך 6.12.12 נגרמו לו עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה הפרטית שלו". בכתב התביעה נטעו כי "תהליך השחיטה במפעל "תנובה" אינו איכותי ואינו מפוקח, ועומד בניגוד לתקנות ולנהלים". התובעות בשתי התביעות טוענות בשם הציבור כי הסתרת הפגיעה בבעלי החיים מהווה פגיעה באוטונומיה של הפרט, שכן נשללה מהצרכנים הזכות לקבל החלטה מושכלת אם לרכוש את מוצרי הנתבעת או להחרימם.

בדיון המקדים שנערך אמש, ביקשו התובעות בתובענות הייצוגיות להציג בפני בית המשפט ראיות נוספות לכך שלא מדובר, בניגוד לטענת "תנובה", בהתייחס לאלימות המתועדת, במקרה אחד או במקרים חריגים וחד פעמיים, אלא בהעללות שיטתית, דפוס פעולה קבוע.

"נורמות האוסרות התאכזרות לבעלי חיים לא נועדו לאפשר לבני אדם כפרטים להגיש תביעות לקבלת פיצוי"

בתגובה מקדמית שהגישה לבית המשפט טוענת "תנובה" כי אין לה כל חובה ליידע את הצרכנים כיצד היא מייצרת את מוצריה, והיא אף מבקשת להצדיק את הסתרת המידע. בתשובתה של "תנובה" לבקשות לאישור תובענה ייצוגית, טוענת החברה באמצעות באי כוחה כי עצם התביעה נגדה משוללת כל יסוד משפטי, ונטועה באבסורד לפיו התובעות 'ירשו' לעצמן באופן מלאכותי ובלתי מתקבל על הדעת את הזכות ליהנות מרווח כספי בשם בעלי-החיים לכאורה:  "לפי התיזה העומדת ביסוד הבקשות, הצרכנים, אשר לא נרתעו, ואף נהנו, מאכילת בשר בעלי החיים שנשחטו במפעל – פעולה אלימה, הכרוכה בשיסוף גרונם של בעלי החיים, שלאחריו ידממו למוות – "ירשו" בדרך כלשהי מאותם בעלי חיים את הזכות לתבוע פיצוי בשל המעשים שתועדו בתחקיר" (סעיף 4 בכתב ההגנה).

עוד טוענת "תנובה", "תכליתן של הנורמות האוסרות על התאכזרות לבעלי חיים, שאין לזלזל בחשיבותן, היא הגנה על בעלי החיים עצמם ועל דמותה המוסרית של החברה. הן לא נועדו לאפשר לבני אדם כפרטים להגיש תביעות לקבלת פיצוי. (...) צרכנים מוטרדים זכאים, כמובן, לתעל את רגשותיהם השליליים למחאה כזו או אחרת נגד המפעל או לדרבון הרשויות והארגונים להגנת בעלי חיים לפעול נגדו באמצעים המיוחדים שהחוק מעניק להם, ובדרכים אלה לקדם את אכיפת הדין. אך לא עומדת להם עילת תביעה אישית לפיצוי." (סעיף 8).

"זו אינה שמורת טבע, ואף לא פינת ליטוף בגן חיות. מדובר בתהליך תעשייתי (מאוד לא נעים לצפייה) הגורם לבעלי החיים סבל וייסורים רבים"

בעניין טענתן של התובעות בדבר "התעללות שיטתית" והפרה של אתיקה כלפי בעלי החיים המובלים לשחיטה, טוענת ההגנה כי "יש להבהיר כי הוראת הדין לגבי הגנה על בעלי החיים בבתי מטבחיים מפני כאב וסבל מיותרים היא הוראה כללית בלבד. לא מצויים בדין הישראלי, ואף לא בהנחיות מנהליות, כללים מפורטים שיש בהם הנחיות אופרטיביות בדבר יישום הוראה כללית זו בפועל." (סעיף 19). עוד ממשיכה הנתבעת [סעיף 21.א. ההדגשות במקור]: התהליך המבוצע במפעל, הוא, בתמצית, קבלת בעלי החיים, הובלתם לשחיטה, שחיטתם, פירוק גוויותיהם והפקת מוצרי בשר מהם. זו אינה שמורת טבע, ואף לא פינת ליטוף בגן חיות. מדובר בתהליך תעשייתי (מאוד לא נעים לצפייה) הגורם לבעלי החיים סבל וייסורים רבים. בתקופה זו [שבה תחקירן אנונימוס עבד במפעל] נפרקו, המתינו ונשחטו במפעל כ-5000 – 6000 עגלים ו-2500 כבשים. כלומר – התיעוד שהוצג מתייחס לארועים חריגים שנעשו ביחס למספר מועט של בעלי חיים."

"מידע מסוג זה הוא בדיוק המידע שהצרכנים מעוניינים שיוסתר ויורחק מהם"

"תנובה" מבקשת לדחות את תביעת המגישות על הסף בטענה כי אין היא מחויבת לספק מיוזמתה מידע על אודות אופי הייצור של מוצריה:

"משמעות טענת המבקשות היא כי הייתה על תנובה חובה לפרט במקום גלוי לכל צרכן...את התהליך שעוברים בעלי החיים במפעלה, מרגע הגעתם לשעריו נושמים ובועטים ועד ליציאתם ממנו בצורת נתחים ארוזים של מוצרי בשר. קשה להעלות על הדעת מוצר צרכני כלשהו שהעוסק ביצורו חייב על-פי דין לשתף את צרכניו בשלבי תהליך הייצור שלו...הדבר אמור במשנה תוקף לגבי מוצרי בשר: מידע מסוג זה הוא בדיוק המידע שצרכניהם מעוניינים שיוסתר ויורחק מהם. זאת, על מנת לאפשר להם להנות מהמוצר ולענג את חיכם תוך הדחקת המחשבה כי תענוג זה כרוך בגרימת סבל ליצור חי.

די להזכיר כי על מנת לשחוט את בעלי החיים הם מוכנסים, כשהם בהכרה מלאה ולעתים גועים באימה, למתקן הקרוי "תא עקידה", בנו נלחצות אל גופם ואל ראשם זרועות התופסות אותם בכוח. לאחר מכן הם נהפכים יחד עם התא ב-180 מעלות, ובעודם מוחזקים כך נחתך צווארם והם מדממים עד אבדן הכרה. לא יכול להיות חולק כי שידור סרטון המתעד פעולות "תקינות" אלה היה גורם למרבית לצרכני הבשר הצופים זעזוע, אף שמדובר בהתנהגות חוקית למהדרין. הנזק שנטען שנגרם לצרכנים נגרם להם לא מהסתרת מידע זה, אלא דווקא כתוצאה מחשיפתם המכוונת אליו, חשיפה שתנובה לא יזמה ושהיא אינה אחראית לה." (סעיפים 83 – 84, 96, 99.ב.)

"יהיה זה עיוות משפטי קשה", טוענת תנובה להגנתה, "אבסורד שהדעת אינה יכולה לסבול...אם תכיר שיטת המשפט הישראלית בחובת הזהירות כלפי אדם שסבל מזעזוע וגועל כתוצאה מצפייה בטלוויזיה בסבלו של בעל חיים, שקרבתו אליו מתמצת בכך שהוא נהנה מאכילת בשר שיתכן שהיה בשרו. הנורמות המגנות על בעלי חיים מפני התאכזרות לא נועדו להגן על האינטרסים הפרטיים של צרכני מוצרי הבשר." (סעיפים 114, 122). 

צילומים: רונן בר, תחקירן עמותת אנונימוס

צילומים נוספים באתר המאבק

http://tnuvacruelty.co.il/images/

ב-MYSAY: בדיון בעניין "תנובה": השופטת מצדיקה את טענת התביעה

ב-מגפון: השופטת בתובענה הייצוגית נגד תנובה: יש להידבר עם התובעות

משרד הבריאות לבית המשפט העליון: הקריטריונים לשימוש בתווית הארנב לא בידינו

משרד הבריאות: הקריטריונים לשימוש בתווית הארנב יוגדרו בהתייעצות עם ארגוני זכויות בעלי חיים

ניצחון בבג"ץ לארגונים להגנת בעלי-חיים: תווית הארנב, סמל בין-לאומי המאפשר איתור וזיהוי מוצרים של חברות קוסמטיקה שאינן מעורבות בניסויים בבעלי-חיים, תוחזר לשימוש. זאת בהתאם להודעת משרד הבריאות לבית המשפט העליון. ארגונים להגנת בעלי-חיים יימנו עם הגופים המייעצים לגיבוש התקנות לשימוש בתווית

בדצמבר האחרון (6.12.12) הגישו עמותת 'תנו לחיות לחיות' ו-'האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים' עתירה לבג"ץ בעקבות הוראת המשרד על איסור השימוש בתווית הארנב לסימון מוצרים שלא עירבו ניסויים בבעלי-חיים לצורך הפקתם. בימים אלו הודיע משרד הבריאות לבית המשפט העליון שלא ימנע מחברות קוסמטיקה שימוש בתווית הארנב.

במסגרת ההודעה הצהיר המשרד כי גיבוש הקריטריונים לשימוש בתווית על-ידי החברות יופקד בין היתר גם בידי הארגונים להגנת בעלי-חיים, ולכל עניין הקשור בתווית הארנב על החברות להתייעץ עם הארגונים.

בימים אלו נבחנות תקנות שתסדרנה את סימונם של מוצרי קוסמטיקה בישראל, ובתוך כך גם השימוש בתווית הארנב, סימון המשרת צרכנים שרוצים להימנע מצריכת מוצרים שנוסו בבעלי חיים. משרד הבריאות הדגיש כי הקריטריונים לשימוש בתווית הארנב והפיקוח על השימוש בה אינם בידיו, והוא מסר שלא תתקבל החלטה בנוגע להסדרת הנושא אלא לאחר קבלת עמדותיהם של כל הגורמים הנוגעים לעניין, לרבות הארגונים להגנת בעלי-חיים.

"זכותו של ציבור הצרכנים לדעת לאן הולך כספו ולהחליט שלא לשלם לחברות החותכות בבשרם החי של בעלי חיים עבור בצע כסף", אומרת עדי וינטר מהאגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים. "ניסויים בבעלי חיים הינם אכזריים וארכאיים ובטח שלא ניתן להצדיקם עבור יצור של שמפו חדש. אנו חיים בעידן בו קיים מגוון רחב של אפשרויות לנהל אורך חיים מוסרי יותר המתחשב בסביבה ובבעלי החיים – הבחירה במוצרים של חברות בעלות תווית הארנב היא אחת מהן. אני שמחה על החלטת משרד הבריאות, ומשוכנעת שניתן יהיה להמשיך ולעסוק בנושא על-בסיס הידברות ושיתוף פעולה".

האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים מדגישה את חשיבותה של התנועה הציבורית שהביאה חברות קוסמטיקה, באמצעות מאבק ציבורי עקבי, להפסקת עריכת ניסויים במוצריהן ושימוש בחומרי גלם המנוסים בבעלי-חיים. תווית הארנב, המצהירה שהחברה אינה עושה שימוש בניסויים בבעלי-חיים, אומרים באגודה, "הפכה להיות אחת הדוגמאות המובהקות לכוחה של צרכנות מצפונית."

חשיבות תווית הארנב בהבחנה בין מוצרים משווקים שהם תולדת ניסויים לבין אלו שאינם, בשל פערי זמני החקיקה

הישגי התנועה להגנת בעלי-חיים במישור הצרכני תורגמו עם הזמן גם למישור החקיקתי. חוקים המגבילים ניסויים בבעלי-חיים בתחום הקוסמטיקה ואת שיווקם של מוצרים שנוסו בבעלי-חיים נחקקו גם בישראל. ניסויים בבעלי-חיים בתחום הקוסמטיקה אסורים בישראל על פי חוק ואולם הם אינם מונעים מחברות העורכות ניסויים בחו"ל להמשיך ולשווק את מוצריהן בישראל. בעתיד, יאסור החוק בישראל כל שיווק של מוצרים שנוסו בבעלי-חיים, לאחר מועד כניסתו לתוקף. אולם חברות הממשיכות לערוך ניסויים בבעלי-חיים תוכלנה להמשיך לשווק את מוצריהן בארץ, אם לא נוסו בבעלי-חיים לאחר אותו תאריך - וצרכן שירכוש מוצרים אלו ימשיך לממן את יחידות המחקר והפיתוח של אותן חברות. תפקידה של תווית הארנב להבחין בין חברות העורכות ניסויים בבעלי-חיים לחברות שאינן עושות כן.

"אנחנו רואים את תווית הארנב בכל מקום – במכולת, בפינת האיפור, אפילו כשקמים בבוקר ונכנסים למקלחת", אומרת אתי אלטמן, דוברת "תנו לחיות לחיות". "שאני רואה אותו אני מתמלאת בשמחה. זו עדות חשובה לאכפתיות של אנשים כלפי בעלי-חיים ולאפשרות של עולם שיתבסס על צדק ועל חמלה. ישנם עוד צעדים רבים שנחוצים כדי להגביר את השקיפות של ניסויים בבעלי-חיים ולצמצם את היקפיהם ואת הסבל שהם גורמים. אני מקווה ששרת הבריאות הנכנסת יעל גרמן תביא עמה בשורות גם בתחום זה, ומייחלת לשיתוף פעולה בין המשרד לבין הארגונים."

המאמר במגפון: חברות הקוסמטיקה יוכלו להשתמש שוב בסמל הארנב

ה"טיעון הפילוסופי" של סרגיי ברין בזכות משקפי-גוגל

טיעון אחד בלבד

בהרצאת TED שפורסמה ב-17 למאי, נדמה שסרגיי ברין, ממייסדי גוגל, מתנועע בחוסר נוחות, מבולבל, מגומגם ומהוסס. נדמה שבין מלמולי הטיעונים, שאמורים היו להתגבש לכדי "הרצאה" (או במונחי טד, ל-TALK), ברין נאחז בטיעון אחד בלבד. ובכן. זה בדיוק מה שהוא עשה. לברין היה טיעון אחד בלבד בזכות משקפי-גוגל.

כדי להמחיש את הטיעון בזכות הגאדג'ט, ברין לא הישיר מבט אל הקהל עם תום הקרנת סרט התדמית של המוצר, אלא התעסק עם המכשיר הסלולרי שלו. במרחק פסיעה ממנו, כמו כדי להגחיך עוד יותר את מוטיב סרבול העברת האינפורמציה, עמד נטוע במקומו צלם שצילם את ההרצאה מזווית לא שגרתית זו, מהבמה ממש.

ברין טען, בדרכו הספק אותנטית-חיננית ספק מביכה, שההתעסקות עם המכשירים הסלולריים שלנו מבליטה את ההתנתקות החברתית שלנו ואת השקיעה בעיסוק הפיזי עצמו. המשקפיים של גוגל, הוקוס פוקוס, מרימים את מבטנו מעלה-מעלה, מן המכשיר המגביל את תנועות ידינו, מתנוחת גופנו ומזווית הראש והמבט השקוע בכיוון האדמה, אל עבר העולם עצמו, העולם בגובה העיניים, העולם בגובה החוויה הטבעית, האותנטית. מעשה כשף של ממש.

המגבלות שיוצרים המכשירים הסלולריים שמקרקעים את מבטנו מטה-מטה והרחק מן החברה והחוויה, הן אלו שנטעו בברין ובצוותו את ההשראה, לדבריו, ליצור את המשקפיים.

הקביים העיקריים של ברין בהרצאתו הם סרטון התדמית שעמו ההרצאה מתחילה. בסרטון אפשר להתמוגג מצילומים שצולמו באמצעות המשקפיים בסיטואציות לא שגרתיות: ריקוד על הקרח, צניחה חופשית, פעלולי אקרובטיקה, הטסת מסוק, נסיעה ברכבת הרים, ואפילו השתעשעות פרועה בפארק עם הכלב ועם הילדים. ראו כמה דברים אפשר לחוות ולתעד עם משקפי-גוגל, להקליט ולשמר - ובאמצעות פקודה קולית. הוקוס פוקוס.

לא עשה לכם חשק? 

כנראה שלא. הקהל של ההרצאה נראה רדום, התגובות לסרטון ביוטיוב קטלניות, והרשת עמוסה בביקורת על כשלים טכניים של המשקפיים ועל בעיות פרטיות הקשורות בעצם השימוש וב(אי) מגבלותיו בצילום הסובבים ללא ידיעתם, הקלטת מידע, וכיוצא באלה.

נראה שבינתיים הגאדג'ט הלוהט לא מתרומם (לפחות במובני הבאזז התקשורתי-צרכני סביבו), ואני תוהה בכנות למה סרגיי ברין החליט שהטיעון המנצח בהרצאת TED הוא לברבר שתי דקות על הפניית המבט מלמטה למעלה, ולהשאיר את חמש הדקות הנוספות למלמולים, תנועות אי נוחות, והשענות מוחלטת על סרטון התדמית, שכול-כולו חוויה פיזית, שבעצם מתעדת חוויה פיזית, כשהיא מצולמת.

האם ברין ניסה לשכנע אותי שמהות החוויה האנושית היא בהיותה מתועדת? התומכים והמצדדים במשקפיים טוענים בלהט ש"זהו העתיד" וכי המתנגדים שקולים לאלה שהתנגדו להמצאת המחשב, או לכל חידוש טכנולוגי מקביל שנראה משונה בהתחלה. 

אני רק שואלת את עצמי האם ה"עתיד" הוא הסתכלות על המציאות במקום חוויית המציאות. והאם לשם ברין מנסה לגרום לי לכוון את המבט.

http://www.youtube.com/watch?v=IessjPY9gwI

תיאור הסרטון ביוטיוב:

It's not a demo, more of a philosophical argument: Why did Sergey Brin and his team at Google want to build an eye-mounted camera/computer, codenamed Glass? Onstage at TED2013, Brin calls for a new way of seeing our relationship with our mobile computers -- not hunched over a screen but meeting the world .heads-up

http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aabgtz

http://cafe.themarker.com/post/2917518/

The End of Wild Animals in Film & TV Is Coming

PETA: גורלם הטראגי של קופי-אדם בתעשיית הבידור

PETA’s new public service announcement (PSA) is narrated by Academy Award–winning actor Adrien Brody and was created by top ad agency BBDO and award-winning computer-generated imagery production company The Mill. This thought-provoking new spot illustrates the tragic lives of animal “actors” and asks viewers to put themselves in the place of great apes.

PETA:

"Great apes used in entertainment are taken away from their highly protective mothers at birth and subjected to abusive training methods. When they reach adolescence, around 7 or 8 years old, they become too strong and dangerous to handle safely. 

After a few short years in the business, most apes are discarded at roadside zoos and other substandard facilities. PETA’s new PSA demonstrates that with today’s technology, filmmakers can feature realistic animal characters in their work without harming a single animal."

http://www.animalsinfilmandtv.com/the-end-of-wild-animals-in-film-and-tv-is-coming/#.UZqyj2zUsKo.blogger

סחבת אדומה: טרם הוגשו כתבי אישום נגד תנובה בגין התעללות בבית-המטבחיים

חמישה חודשים מאז תחקיר אנונימוס במשחטת "אדום אדום" של תנובה, ועדיין לא הוגשו כתבי אישום

האם פרשת "אדום אדום" תגיע לכדי מיצוי משפטי? מחר ידון בית המשפט המחוזי בירושלים (יום ב, 12:00) בבקשות לתביעה הייצוגית. התובעים: "'תנובה' מטעה את הצרכנים בכך שהיא יוצרת מצג שווא של תקנים מחמירים ביחס לבעלי-החיים." התביעות הייצוגיות נגד החברה עומדות יחדיו על 300 מיליון שקלים.

טלי קורל

כזכור, חשף התחקיר ששודר בכלבוטק (דצמבר 2012) התעללות שיטתית בבעלי-החיים שגורלם שחיטה במשחטת "אדום אדום". חושף ההתעללות, העיתונאי והתחקירן רונן בר, פעיל בעמותת 'אנונימוס לזכויות בעלי-חיים', תיעד במצלמה נסתרת את העובדים מכים עגלים וטלאים במקלות, מפעילים כלפיהם אלימות באמצעות שוקרים חשמליים, משליכים אותם באוויר וגוררים באמצעות מלגזה את הטלאים החלשים שאינם יכולים לעמוד בכוחות עצמם.

התחקיר הוליד סערה תקשורתית עצומה וקריאה לאכיפת צער בעלי חיים והחמרת הרגולוצייה בבתי המטבחיים. אולם בפרשה זו, חריפה ככל שתהיה ההתעלות שנחשפה בה – התעללות שהיא מנת חלקם של כל בעלי החיים שגורלם שחיטה ומאכל – טרם הוגשו כתבי אישום נגד המעורבים. מחר ידון בית המשפט המחוזי בירושלים בשתי בקשות נפרדות לתביעה ייצוגית – האחת בסך 100 מיליון שקלים והאחרת 200 מיליון שקלים. בניגוד לטענות תנובה כי היא אוכפת תקנות צער בעלי-חיים, הלכה למעשה אין פיקוח במשחטות החברה וגורלם של בעלי החיים הפקר.

התביעה על סך 100 מיליון ש', המוגשת על-ידי רות קוליאן באמצעות עו"ד האני טנוס, מייצגת "אומדן של מאתיים אלף צרכנים". בבקשה לתביעה, מנסחת התובעת רות קוליאן, צרכנית של "אדום אדום", חרדית תושבת ירושלים:

"ההתעללות [ שנחשפה בתחקיר] נעשתה לכל הפחות תוך עצימת עיניים של הדרג המנהל של המקום, ולפחות בחלקה הגדול בהנחיה מפורשת מלמעלה. חלק מההתעללות נובע ממבנה לקוי של בית המטבחיים: הבעיות במבנה מביאות לצפיפות בלתי-נסבלת באזורי ההמתנה, ולהתנגדות של בעלי-החיים לנוע במעברים, התנגדות שמגבירה את האלימות של צוות העובדים הבלתי-מיומן כשלעצמו. חלק מההתעללות נובע מנהלים פסולים, מהיעדר הכשרה מחוסר מיומנות וחוסר רגישות של כל המעורבים בטיפול בבעלי-החיים.

הממצאים מלמדים שההנהלה הייתה מודעת היטב להתעללות ולהפרה שיטתית של נהלים, תקנות וחוקים, ואף הורתה על חלקן. הממצאים מצביעים גם על כשל גמור של הרופא הווטרינר המפקח, שאף טען באזני החוקר הסמוי, שחוק צער בעלי-חיים כלל אינו חל בתחומי בית-המטבחיים. לאור כל זאת, המשך ההתעללות בבעלי-החיים הוא בגדר ודאות אם לא ייסגר בית-המטבחיים באופן מיידי. אם תישקל פתיחת בית-המטבחיים בעתיד, הדבר יוכל להיעשות אך ורק לאחר הפקת כל הלקחים, תחת הנהלה חדשה, עם צוות עובדים חדש ולאחר תיקון כל הליקויים במבנה המקום." (סעיף 7 בכתב התביעה).

התביעה השנייה מוגשת על-ידי פרח אמזלג באמצעות עו"ד אביעד אמזלג. עו"ד אמזלג כותב בכתב התביעה כי "התחקיר הוכיח שפרסומי 'תנובה' אינם נכונים בעליל. תהליך השחיטה במפעל המשיבה לא זו בלבד שאינו איכותי, אף אינו מפוקח על ידי גורמים מפקחים ועומד בניגוד לתקנות ולנהלים" (סעיפים 20 – 23 בכתב התביעה).

עו"ד אמזלג מצטט את אתר האינטרנט של "תנובה", המצהיר על הקפדה על איכות ועמידה בתקנים מחמירים, וטוען כי החברה "נהגה בחוסר תום לב שעה ששיווקה מוצרי בשר שיוצרו תוך התעללות חמורה בבעלי חיים, והציגה עצמה כמי שעומדת בתקני התברואה והאיכות" (סעיף 27). כך למשל, בעמוד שכותרתו "צער בעלי חיים" באתר האינטרנט של "תנובה" נכתב כי הובלת עגלים לשחיטה "נעשית במתינות וללא שימוש בשוקר חשמלי כדי למנוע כל חשש כשרות", וכי השימוש בשוקר נעשה במתח נמוך ביותר ורק "במקרי צורך". ואולם לאחר התחקיר נמחקה ההתייחסות לשוקרים החשמליים מהעמוד (מצ"ב להלן צילום מסך מהעמוד המקורי).

צילום מסך מאתר תנובה כולל הטענה לגבי שימוש בשוקרים חשמליים שבינתיים הוסרה מן האתר

לטענת התובעות, מדובר בהטעיית צרכנים המהווה הפרה של סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן. לדבריהן, "תנובה" "התעשרה שלא כדין על גבם של לקוחות רבים, אשר לא היו רוכשים את מוצריה, אילו היו מודעים למעשים ולמחדלים הנהוגים במפעלה" (אמזלג, סעיף 39). התובעות טוענות שהסתרת הפגיעה בבעלי החיים מהווה פגיעה באוטונומיה של הפרט, שכן נשללה מהצרכנים הזכות לדעת את השלכות הליך הייצור של מוצרי "תנובה" ולקבל החלטה מושכלת האם לרוכשם או להימנע מכך.

המאמר במגפון: בית המשפט ידון מחר בשתי תביעות בפרשת "אדום אדום"

צילומים: רונן בר, תחקיר אנונימוס/כלבוטק

http://tnuvacruelty.co.il/